[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעמי אלומים
/
מיד כל חיה אדרשנו

"ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו..."
[בראשית ט' 5]

דרך הפתח הגדול נכנס משב רוח עז שטלטל אותי בין הריבועים
הבולטים והמסודרים שלמטה לבין המשטח המחוספס למעלה, עד שנאלצתי
לשבת בתוך הכלי החלק והקעור (הקטן מבין שניהם), למרות שחשתי בו
לחות גדולה מהרגיל. לעומת המים שנעו כל הזמן בתוך השני, וגם
היו מצחינים במיוחד, העדפתי את זה, מה גם שהיה קרוב יותר לפתח
ונתן לי אפשרויות מילוט רבות יותר. ובהחלט רציתי להימלט.

דרך הפתח העשוי חומר שונה מהסובב אותו, נכנס יצור המורכב כולו
ממכלי דם גדולים. ממש מאגרי דם, דם חם, נעים וטעים, ואין לו כל
סיכוי להרגיש בנוכחותי - כל כך גדול הוא היה. הוא זז בתנועות
כבדות לכיוון המיכל הקעור השני, וביצע מניפולציות שונות לידו.
ואני הרחתי את הדם, התעופפתי ממקומי וגהרתי מעל האגמים המרווים
אליהם לא הייתי אפילו צריך לשלוח את צינורותיי. על גוף המכלים
הזה הדם היה אפילו מבחוץ, לא רק מבפנים, וזה התמיה אותי.

לאחר שהיצור הבחין בי מוצץ את הדם על מכליו, כולי מתמלא ומבריק
מאושר ורדרד, הוא ניסה להשמידני בתנועה קצובה אך איטית להחריד
של אחד ממכליו העליונים. הספקתי להתעופף בניחותא, וסיימתי את
הסעודה במיכל העליון השני, שואב את דמו. אלא שהבחנתי בקלות
שלדם ששתיתי קודם לכן היה טעם שונה, ולא במקצת כפי שקורה לעתים
בחלקים שונים של גופי היצורים, אלא שונה בתכלית.

התעופפתי משם מבעד לפתח שהושאר פעור, והספקתי לשוטט בכל
המרחבים האדירים של המקום הסגור הזה. לא הרגשתי בסגירותו כמעט
כלל, זולת פעמים אחדות בהן ניסיתי לעבור והיה מחסום שקוף אך
איתן שמנע זאת בעדי. למעשה הוא היה די מחוספס, וכאשר התיישבתי
עליו יכולתי להרגיש שאינו שקוף כל כך. מתחת למחסום הרגשתי את
ניחוח דמו של יצור נוסף, שהיה שרוע בלי תנועה ולכן חשבתי שייקל
עמי להרוות עד הסוף את צמאוני. ירדתי אליו, וניסיתי לשתות את
דמו - אך היה זה דם קרוש, מרקיב ומצחין, שלא נכנס אפילו במעלה
צינורותיי מפאת פחיסותו היתרה. אבל היה לו ריח דומה לדם ששתיתי
קודם, שהיה על פני המכלים הגדולים של היצור הגדול והתזזיתי.

כששוב הרקעתי עוף, הגיע היצור הקודם והדביק אותי לקיר, מפזר את
תכולתי על המשטח המחוספס ומבתק את כנפיי העדינות ממקום מושבן,
מותיר אותי לפזם באגוניה על גורל בני מיני.





"מצאנו על הקיר שבסלון שלך, ממש מול החלון הגדול, כתם דם שהיה
בו את הדם שלך והדם של הנרצח. לפי ההשערה, מדובר בשאריות יתוש
שעקץ את שניכם, והממצאים נבדקים כעת בדיקה אחרונה. בכל אופן
הדבר מוכיח מעבר לכל ספק שהיית בחברתו של הנרצח בזמן הרצח. הדם
עדיין היה טרי, אחרת היתוש לא היה מתעניין בו."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?

-עירפו את
ראשו!



זוזו לסטרי מגלה
סובלנות כלפי
אפרוח ורוד


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/02 8:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי אלומים

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה