|
אני יודעת שהוא
שם
שומר עליי מרע.
אני מרגישה את נוכחותו
חמימות קרירה.
לפעמים אני רואה
אותו
לשבריר שניה
ונעלם.
כאילו מעולם
כאילו לא
קיים.
אני חולמת עליו בלילה
יד חזקה ואוהבת
עדינה ודואגת
שמושה אותי מהמים.
ואני שומעת חיוך
ורואה כנפיים. |
|
|
"אז... אתה הולך
לקנח את האף?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.