גידי בר-און / נרות של שבת |
אני שפוי מדי
על סף שגעון
נרדם בקלות
ולא מצליח לישון.
העיניים רצות
בכותרות בעיתון.
אני שמן מדי
יותר ממה שנחוץ
ואולי באמת זה הזמן שארוץ
אבל עכשיו כבר החושך
ומחר עוד תירוץ.
כנראה שאני מחוץ למשחק
מתרחק מהאש שהזמן לא ישחק.
ואולי זה סופה של ידידות מופלאה
שהיה לי נדמה שרק מתחילה.
אני זקן מדי
לביצה של העיר
ואולי מעולם לא הייתי צעיר
לא יוצא עם החושך
לא כותב על זה שיר.
מסתבר שאסור לפתח תקוות.
רק לרוץ בעיגול בלי לחלום חלומות.
בנרות של שבת
מותר רק לבהות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|