- ועכשיו את האמת: אתה דכאוני?
- לא... לפחות אני לא חושב שאני דכאוני. כלומר אולי... לא
יודע.
- חשבת פעם על פסיכולוג?
- מה? לא! זה מוגזם! אני לא איזה פסיכו שכל הזמן חושב רק על
התאבדות. אני רק מעוצבן לפעמים. זה הכל.

זהו.
החלטתי.
אני לא דכאוני.
אין סיכוי!
אני לא דכאוני.
זה לא הגיוני שאני דכאוני כי הרי אם הייתי דכאוני, אז מזמן כבר
הייתי הורג את עצמי או הולך לפסיכולוג או משהו. אני די מסתדר
עם החיים.
את האמת- אני חושב שאני די אופטימי. כי הרי אני עברתי קטעים
קשים ונאלצתי להתמודד עם אנשים עקשנים ביותר שגרמו לי לסבל רב,
אבל בכל זאת אני ממשיך. ממשיך....
לא עוצר....
לא מפסיק...
לא פורש.
לא פורש!