יש לך אותי, ואתה - לא רואה את היתרון בכך,
אחרי שאלך - כבר לא יהיה יותר.
אתה - לא נותן לי להיות כבדת משקל ומשמעות,
לא נותן לי - לחרוץ בך רישומים.

כל כך חסר משמעות - עד שקשה לי לתפוס את זה,
לא מזועזע - מנוכחותי.
מפטיר משפט כללי - על הטוב היחסי
מדי פעם ממלמל בשקט - "כן"

והכל מלא עושר - צבעים ונשים
מה מיוחד בי? אתה מבין,
החלל הזה - גורם לי ללכת,
יום אחד, המעטפת - תהיה נכונה,
הכל - ירגיש נכון,
ואני - אדע.

בינתיים אין אמונה בכלום, הכל המוני.
חוץ מאני לבד בחדר, לא מאמינה לך.