הוא עמד מול המראה, מתבונן בכתמים הסגלגלים האופפים את עיניו.
שטף את הפנים, בנסיון להרחיק את העיפות, אך ללא הצלחה
מרובה...
אותם כתמים סגלגלים כבר החלו להיות לו כטבע שני.
הוא יצא מן חדר השרותים לעבר הסלון של דירת הרווקים המטופחת
שלו.
הוא היה בשנות ה-20 המאוחרות, ליתר דיוק בן 29, אך הוא היה
מאותם אנשים המעדיפים לא להזכר בעובדה שעשור נוסף יתווסף לגילם
בקרוב.
רופא מצליח ביותר, יחסית לגילו הצעיר במקצוע, מה שאפשר לו
לחיות אורך חיים נוח ביותר...
השעה הייתה מוקדמת, והשמש החלה לזרוח לא מזמן.
הוא ניגש להכין לעצמו את כוס הקפה שלו כדי לנסות להתעורר קצת,
אך אפילו לפני ששתה אותה הוא ידע שכל עינין ההתעוררות פשוט חסר
תקווה-מהסיבה הפשוטה שהוא ישן 3 שעות בלבד.
לא רק שהוא ישן באותו לילה זמן קצר כל כך, כך זה היה גם בשבוע
האחרון, ובזה שקדם לו, ובזה שקדם גם לו...
הכל התחיל כשחלום מסויים החל לחזור על עצמו שוב ושוב...
                                       

הוא נסע במכוניתו אחרי פגישה מוצלחת ביותר עם לקוח עשיר ביותר,
ולאחר הפגישה גם מרוצה ביותר, שהיה אמור להיות אחד מן התורמים
לבית החולים בו עבד.
השעה הייתה בערך 1 בלילה, אך הוא ידע שמחר הוא לא יהיה חייב
לעבוד.
הוא ראה מעט מטושטש, והשלפוחית לחצה לו, וזאת משום שאיש העסקים
העשיר פשוט המשיך להזמין לו כוס אחרי כוס של בירה משובחת,
למרות התנגדותו המנומסת בטענה שעליו לנהוג בחזרה הביתה.
הוא כבר עבר את רוב הדרך חזרה , עד שפתאום יצאה אישה זקנה מבין
שתי מכוניות, אחת אדומה, והשניה לבנה, והחלה לחצות את הכביש.
מחשבה אחת החלה לפעום בראשו:" תלחץ על הברקס!עכשו!", אבל
האלכוהול האט את תגובותיו, והאישה לא ראתה אותו, ושניות מאוחר
יותר היא הייתה שכובה על צידה, עם כתף מרוסקת ועוד כמה
אברים...
הוא ניגש אליה, אולי להציל אותה, אבל היא הייתה כבר הייתה ללא
דופק.
שבוע מאוחר יותר נערך המשפט שלו.
בעזרת קשרים מסויימים, ומספר טובות שהיו חייבים לו, הוא
השתחרר, וקיבל קנס של אלפיים אלפיים דולר בלבד, שנמסרו לקרובת
המשפחה היחידה של הזקנה-אחותה.
ויום למחרת הוא חלם את החלום בפעם הראשונה...
                                       

הוא התעורר אחרי חלום שבחודש האחרון חלם אותו שוב ושוב...
בחלום באה אליו אישה מבוגרת שמעולם לא ראה, אך למרות שלא ראה
אותה מעולם הוא ידע בבטחון מוחלט שזוהי אחותה של זאת שהרג.
הוא היה רואה אותה בכל מיני מקומות שהכיר, ובכל פעם היא הייתה
מתקרבת אליו במין צעד ריחוף שכזה, שערה הלבן מתנופף ברוח, והיא
הייתה ממלמלת מילים בשפה שמעולם לא שמע, ואז כאילו משום מקום
היו ננעצות בו עשרות סכינים שעפו באוויר, לפי תנועות ידיה.
ואז הוא היה מתעורר שטוף זעה קרה...
ומאותו יום שבו החל לחלום את החלום הוא ישן פחות ופחות...
בתחילה היה זה הבדל של דקות מספר, אבל אחרי שבוע זה הפך לשעה,
ואחרי כל החודש שעבר הוא ישן שעתיים וחמישים בלבד.
והוא היה עייף, כל כך עייף...
אדם אינו יודע עד כמה הוא זקוק למשהו, עד הרגע בו הוא מאבד
אותו.
והוא הרגיש שהוא לא רק מאבד את היכולת לישון, אלה גם את
שפיותו.
זה החל להפריע לו בעבודה, ובכל דבר שעשה, העיפות כבר לא הייתה
כיתוש טורדני, אלה כמשהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
הוא החל להראות כמו רוח רפאים, הוא בקושי אכל, מה שלא בדיוק
הוסיף למראה הנורמאלי שלו, ואנשים ברחוב כבר התחילו להצביע
עליו כשעבר לידם.
הוא ידע בדיו מה מקור הבעיה...
הכל התחיל מיד אחרי שהוא דרס את האישה הזקנה...
ואם משהם הכל התחיל הרי משם זה יסתיים...
באותו לילה עברו בדיוק חודשיים מאז הייתה התאונה.
הפעם בחלום האישה עם השער הלבן דיברה אליו...
לאחר החלום הוא ידע מה עליו לעשות...
היכן שהכל התחיל, הכל גם יסתיים.
ולכן באותו יום, שהיה יום החודשיים למות האישה, הוא הלך לעבר
המקום ששם הכל התחיל-מקום התאונה.
הוא התקרב למקום בערך למרחק של מאה מטרים, ולקח לו כמה ניות
להבין שהוא אינו שולט בשרירים שלו...
הוא הרגיש הוא מרחף, אך הוא ראה את עצמו הולך בצורה רגילה.
הוא ניסה לעצור, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל, זה היה פשוט חזק
ממנו...
הוא הרגיש כיצד הו נמשך לעבר הכביש, עד שהוא היה ממש עליו.
הוא הרגיש את אור הפנים שקרבו אליו, ואז הוא כבר לא הרגיש
כלום...