אמרו לי...
שיהיה פה אושר.
קיוויתי שאני אראה מפה קצת אור.
חשבתי שכאן אני אבין,
שאני אדע.
שאני סוף סוף אהיה,
מוכנה.
אור, חשבתי?!
אין פה אור!
יש רק חושך,
ומסתור.
מסתור... מפחד.
זה מסתור,
זו לא בריחה!
זה פסק זמן אחרון
בשביל להסתכל שוב על הנפש,
לפני ההתמודדות הגדולה.
מסתור-
מאחורי מילים יפות,
אשלייה-
שאני יודעת מה לעשות,
איך להבין משהו ולא לשקוע בחלומות.
אני בקו ההתחלה עכשיו,
עוד מעט יתחיל המרוץ.
היכון- חכו לי, אני באה.
הכן, קדימה- רוץ!
הסוף-
הוא לא נראה לעין.
אין פה שמץ,
אין פה אור.
רק חושך,
בקצה הכי קרוב שלי .
זו תחילת המנהרה שלי,
זה הקצה הכי שחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.