יש לי חתול ג'ינג'י עם עיניים כחולות. מצאתי אותו אתמול מטייל
לי מחוץ לבית אז לקחתי אותו. אני ואמא החלטנו לקרוא לו
אחשוורוש כי אחשוורוש זה שם של חתולים.
אתמול, אחרי שמצאתי אותו, לקחתי אותו לטייל בפארק. פגשנו שם את
דנה. היא נורא התלהבה מאחשוורוש ואמרה שהוא חמוד ומצחיק כזה.
לא ידעתי איך להגיב אז נורא נהלבתי. אמרתי לה: "כן? אם הוא
מצחיק... אז את... את... פויה!" ככה אני אם אנשים,תמיד יודע
איך להתחיל אבל אף לא איך לסיים. דנה התחילה לבכות ואני הוצאתי
לה לשון, הסתובבתי והלכתי. הלכתי מהר כדי לברוח מקול הבכי
המעצבן שלה שהידהד לי ברקע. אחרי כמה זמן כשכבר התרחקתי הבנתי
שהקול הוא רק בראש שלי אז תפסתי אותו עם שני הידיים והתחלתי
לנער אותו עד שהקולות הפסיקו והמשכתי ללכת.
בדרך עברתי ליד הבית של החבר שלי מיכאל. אני ומיכאל חברים מאוד
טובים. אנחנו חברים עוד מהימים של גן צילה, שמה היינו תמיד
ביחד ואף אחד לא יכל להתעסק איתנו וגם לא היינו צריכים אף אחד
אחר שיהיה בחבורה שלנו ואם מישהו הציק לנו אז הרבצנו לו שידע
לא להתעסק איתי ואם חבר שלי מיכאל. הלכתי לבית שלו ודפקתי
בדלת, אף אחד לא ענה. דפקתי עוד פעם, הפעם אמא שלו פתחה את
הדלת. היא אמרה: "מה שלומך?" ו"מיכאל לא בבית הוא לגן השעשועים
החדש". אמרתי לה תודה והלכתי.
כל הדרך לגן השעשועים החדש שיחקתי עם אחשוורוש. אני ליטפתי
אותו והוא שרט אותי, פיתחנו מאין מערכת יחסים כזאת. כשהגעתי
לגן השעשועים החדש ראיתי את מיכאל משחק עם ירון החננה. אני
זוכר איך כל הזמן בגן צילה אני ומיכאל היינו צוחקים על ירון
החננה שהוא חננה ותמיד כשהוא רצה להצטרף לחבורה שלנו לא נתנו
לו והרבצנו לו ביחד, אני ומיכאל. נעמדתי בצד כדי שלא יראו אותי
והסתכלתי אליהם וראיתי איך הם נהנים, ירון החננה ומיכאל, מיכאל
שלי מיכאל שלי הבוגד.
הסתובבתי ועזבתי את הגן שעשועים החדש. רצתי כל הדרך הבייתה עם
אחשוורוש בידיים ולא התעייפתי, אפילו. כשהגעתי הבייתה נכנסתי
לחדר שלי, התיישבתי על המיטה שלי והתחלתי ל... לא בכיתי, אני
כבר ילד גדול. ילדים גדולים לא בוכים, ילדים גדולים גם יודעים
להסתדר לבד והם לא צריכים אף אחד שיהיה איתם בחבורה.
הסתכלתי על אחשוורוש שהסתובב לי בחדר ושאלתי אותו: "אתה לא
תעזוב אף פעם, נכון אחשוורוש? חתולים לא עוזבים את הבעלים
שלהם, נכון? חוץ מזה אם אתה תעזוב אז אני ירביץ לך, ואתה גם
חבל לך כי אתה לא יודע מה אתה מפסיד אם אתה תעזוב, נכון? כי
אני כבר ילד גדול אחשוורוש, אתה מבין? וילדים גדולים יודעים
לאהוב... נכון? |
