שנים של מלחמות ושנים של דם
שנים של אכזבות אך בלב את כולם
אלפים שנלחמים למענך יום יום
כמו איזו נסיכה שיופיה הוא חלום.
עצי זית מסביבך ופרחים רבים בלבך
עיניים נושאות אליך תמיד מבטם ועדיין
דם!
עודך צעירה, עודך
אף על פי שכבר שיערות שיבה על ראשך,
אדירה את, אדירה
איך  במשך 53 שנה נותרת את, בחיים
ועודך- צעירה.
צעירה בנפשך זה  עדיין לא ברור
אך יפה נותרת בלב עמום.
אלפי נסיכים אותך רוצים
חלקם רעים וחלקם טובים
למי את שייכת??
למי ייעדו אותך מהרגע שנשמת לראשונה את אוויר העולם??
אולי היודעים היחידים הם המתים.
מתיי הזית שנפלו לרגליך
שנלחמו על אהבתך, על נגיעתך
וכעת הם
מתים.