יולי ויצמן / רוחות קיץ |
אמרו לי איך קרה שלא שמעתי בכייתו?
צעקתו נישאה על ערפילי העבר
יאושו הקודר על חוף שירי הקר נשבר.
ואני כעיוורת עמדתי מרחוק
מביטה בו נופל ולא יכולה לצעוק.
עוד שיר לגשם שינקה את הבושה
שיביא איתו מרגוע לנשמתי התשושה
אהבתי כמחסום בדרכים ראשיות בהן עברתי
מציפה בי סודות וחידות שלא פתרתי.
עוד שיר לגשם, שיר אחרון
רק רוצה עוד קצת לנוח, מקדשת זיכרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|