אריאל גלילי / לולאת התקווה |
הושתתי ידיי לכבות זעקותיו
נאבקתי בלבו
לחדול , לחדול , לשאול
שתקתי אחרון פחדיו
בצל כנפי האבדון
אחרי הכיליון
חצבתי בורות מתים... לקוממיות
ליטפתי עזובי אל
נשקתי נקמות ילדי אלוהים
אני המלאך הגואל , מי שייחל
אביב
יכרוך עצמו בלולאת התקווה
לעולם חדש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|