העולם כמו נמוג בצלו של ענן
אפלת שממון עוטה על גופי
הבדידות המחניקה הזו הזורמת בעורקיי
תחושת ריקנות מכבידה בלבי
ועכשיו כשריק,
אותך חיפשתי לידי
ועכשיו כשריק,
הגעת למלא את שממון לבי
ועכשיו כשריק,
לא נותרו עוד כוחות נפשיים
לקום ולצעוד,קדימה עד אלייך
לחייך,להסתיר,לנשק את שפתותיך
חיכיתי,שתמלא את הלבד שלי
חיכיתי,שתתן לי יד בדרכי מעלה חזרה
אך אתה,
רוקנת עוד ועוד,
חפרת עמוק בנשמתי,
ריסקת את לבי.
ועכשיו כבר ריק באמת
ועכשיו העולם כולו מת
ועכשיו זה הסוף
ועכשיו זה אני
ורק אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.