לעת עתה אני לבד
אם כי מוקף בידידים:
כי עם קצו של יום ארדים
עצמי בגעגוע-עד.
לעת עתה אני עצוב
אך מאושר בדרך כלל:
לרצותכם, ודאי אוכל
ללבוש ארשת אושר שוב.
לעת עתה אני נסגר
אולם תוכי כתמול שלשום:
גם את כתביי אמשיך לרשום -
כמו אתמול, כך גם מחר.
לעת עתה אני נרגז,
ושוב מביט בהתפלא:
כיצד, כרמץ מתכלה,
דועך "לעת עתה" ל"אז".
מרץ 2001
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.