|
26.05.02
פה אני נופל
ופה אני קם
תקומתי מוטלת
באורך נשימתי
אם אשאל לא אראה
ואם אכתוב לא אדע
עלים בארגז ללא סדר
נאבקים ברוח
לשמור על תקומתם
סופג ככל יכולתי
אני רק נושם
מסתפק ברגע
מבקש מעט
רק עוד רגע לנשום
עלה ממריא לו מעלה
כנגד רצונו
אך הרוח חזקה היא
מונעת נשימתו
עלים מגובבים בארגז
רוצים לשמור על תקומתם
רק צופה
לא משתתף
נותן לחיים
לחלוף על הפנים
עצור ברגע קצר
ורק נושם. |
|
|
באמצע הסדר שלי
נעלמה וכולם
נורא הופתעו
שפתאום היא
הופיעה ואמרה
"מצאתי את המזלג
שלי", רק אני לא
הייתי מופתע.
וגם אבא שלי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.