|
09.07.99
אנשים באים
ואנשים הולכים
אט אט נגמרים כל החיים
לב האדם
שבעפר נקבר ונדם
ממשיך לפעום בלב החיים
לנצח נצחים
רסיסים רסיסים במעגל
לכל אחד רסיס משלו
שעודנו קיים ופועם בליבו
מותר לבכות על מר הגורל
לגשת ללב ולמצוא הרסיס
גדול כקטן
גם אם מנסים לא ניתן לשכוח
והרי השכחה נותנת כוח
לכן כחלשים
יש ללמוד מהם החיים
עם כל העובדות להשלים
ולדעת שאנו לא היחידים
להתקרב ולהרגיש
לגעת איש באיש
למצות את שנותר
בטרם עוד לב יפוזר
כך בערך אולי
לא נשאל עוד
עד מתי? |
|
|
תלמיד: המורה,
אתה יכול להתחיל
מהתחלה?
המורה: מאיפה
אתה רוצה שאני
אתחיל?
תלמיד: שלום,
קוראים לי אבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.