שירה
האוויר לא ישכח, את ניחוח הקטורות
המים לא ילאו ממתק הנסכים
האדמה תזכור, את צלמי האלים
והאש תכיל, את נרותינו הכלים.
דממה
האוויר לא ישכח, את צרחות הגוססים
המים ילאו, מטבילות וטהרות
האדמה תזכור את דמינו השפוכים
והאש תכיל את נשמתינו הנמקות.
לא נשכח, לא נשכח.
האוויר לא ישכח, את לחשינו האמיתיים
והמים לא ילאו מפרחים ונרות צפים
האדמה תזכור, את סודותינו הרבים משמור
והאש תכיל את יצרינו הסודיים.
ואימנו עם שמות אין ספור
את כולנו תמיד תזכור
ותחבק את ילדיה בחיקה.
וגם כשהכול נראה אבוד
לחש קסם של עידוד
יוציאנו מן האפלה.
ואור שלושת הירחים,
וערפל מלא ערטילים יניח
את נשמתינו בשלווה ובתיקווה. |
