[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אילון הופמן
/
עכשיו, בזמן אמת

"תהרוג אותו!! תהרוג  אותו!!", משה צועק לעברי, ואני לא יודע
מה לעשות. אני פשוט עומד פה עם רובה בידיי הקרות, מסתכל על
האדם הזה, ואז יורה בו. עכשיו הם מכניסים לו מכות רצח.  כל מי
שבחדר קפץ עליו. חכמים גדולים אני כבר יריתי בו. הם צורחים
ומתלהבים. כבר עכשיו אני יודע שידברו על זה בחדשות, ועוד לפני
כן כבר ידעתי שאנחנו גמורים. למרות כל הבעיות המוסריות, יש בי
רגש. אני אלך עם הרגש שלי ואקפוץ עליו ואכנס גם אני לתוך האקט.
הם בטח יפנו לי מקום, אחרי הכל אני הוא זה שירה בו. כל
הסיפורים שמספרים, הם רק סיפורים. אני רואה וחווה את הכל
עכשיו, בזמן אמת. אני אכניס לו מכות שהוא לא ידע מעולם. אני
אשבור לו את היד, אחר כך את הגב, ובסוף את הרגל.
    אני נזכר בימים בהם הייתי ילד, וראיתי בטלוויזיה עליהם.
כבר מאז למדתי לשנוא אותם. אני כל כך שונא אותם, כך שאני כבר
מתעב אותם. אני יודע שזה דבר נוראי להגיד, אבל זה גם קשה לי
להגיד זאת. זה היה דבר נוראי לנסוע באוטו ולראות אותם בצידי
הדרך מלוהטים כמו פרים מיוחמים.
    כשהתגייסתי לא חשבתי שזה יהיה כך, אך גם לא חשבתי שזה
ייגמר. נתן תמיד אמר שלא משנה אם יהיה שלום או לא, כשהוא ישרת
הוא יהרוג לפחות אחד מהם. איך ששמעתי עכשיו, הוא משרת ג'ובניק,
אז בעצם הוא אותו זבל כמותם.
    "יופי. תכניסו לו!! יופי. עכשיו עוד, עוד!!, אני רוצה
שיכאב לו", המפקד שלי צועק כל הזמן. הוא לא כל כך מגוון, הוא
פשוט שור מיוחם. שמעון הזה אף פעם לא ילכלך את הידיים שלו
במשהו. אפילו כשנכנסנו לבית באחד הכפרים, הוא אמר לנו לירות
באבא ובילדים. הוא המפקד שלנו, אז ירינו בהם. והוא, המפקד
שלנו, עמד והסתכל עלינו יורים בהם. הוא תפס את האישה בשיער
וגרר אותה. "עכשיו תשלמי על כך שהבאת אותם לעולם. אם רק היית
שומרת על הרגליים שלך סגורות אז כל זה לא היה קורה". היא לא
בכתה, צעקה או דיברה. היא הייתה מוכנה לכל מה ששמעון יחליט
לעשות לה. שמעון לקח מיוסי את סכין הקומנדו שלו, שלף אותו
באוויר, ובהינף יד חתך את צווארה. היא עדיין שתקה, לא אמרה
דבר. עכשיו היא שהידית.
    האדם הזה כבר מת, אבל אנחנו בכל זאת ממשיכים להרביץ לו.
הוא כבר לא עונה לנו חזרה. בהתחלה הוא צעק משהו, אבל לא הבנו
מה, בגלל כל הצעקות של שמעון ומשה. בסוף העניין אני הכי אדפק,
אני יריתי בו. האחרים סך הכל הכניסו לו מכות. נצטרך לטמון אקדח
או סכין ביד שלו. מעניין אם הוא יהודי? הוא יכל להיות מסתערב.
הוא כל כך דומה להם. אם יצא והוא יהיה יהודי, אז נוכל להגיד
שהם עשו לו את זה, הם גילו מיהו באמת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המורה שלי ללשון
לא ידעה מה
פירוש המילה
"שפצור", אז
שיפצרתי אותה,
ועכשיו הכל ברור
(חוץ ממנה...)



אני לא אלים,
אני גם לא דוגל
באלימות, אני רק
משתמש בה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/02 2:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אילון הופמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה