דור טוקר / לך מול העיניים |
כשהשמש שוקעת
או כששעתנו עוברת
וההצגה נגמרת
והכוס מזמן חצי ריקה
כשאחיזתנו במציאות כבר אינה כה חזקה
אני יכול לשמוע אותך אומרת
איך מבפנים את נשברת
איך השגרה שלך שוחקת
איך התקופה שלנו ביחד הולכת ונעלמת
לך מול העיניים
לי כנגד השמיים
כשהעולם בשחור
כשאת מנסה לדבר
אבל יוצא לך משהו אחר
ואת כל כך קרובה לדמעות
ואת נוגעת בקצות האצבעות
אני יכול להרגיש אותך חושבת
איך את מסתובבת סחור סחור
איך שנתקעת באמצע התור
איך העולם שלך צבוע בשחור
איך מה שבנינו נשאר מאחור
לך מול העיניים
לי כנגד השמיים
כשהגשם יורד
כשאת מנסה לעצור את הזמן
כשאת במודע מתכסית בענן
כשהכל סביבך מתפורר
כששום דבר כבר לא עוזר
אני יכול לדמיין לי אותך מדמיינת
איך למרות שנדחפת אל מעבר לגבולות
למרות שכלו כבר כל הכוחות
למרות שכביכול לא מולאו שום משאלות
למרות הכל, הים טוב אלי ואילך
לך מול העיניים
לי כנגד השמיים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|