זהו, הכל נגמר. כל הדבר הזה שנקרא "חיים".
אני דווקא שמח, אני חושב שמיציתי את האפשרויות שלי בעולם הזה,
אני עובר לעולם מתפתח יותר - גן עדן.
לפחות לקחתי את הגורל שלי בידיים של עצמי, יצרתי סוף מכובד
לחיים שלי .

עוברות 5 דקות, לא קורה כלום. אני לא מרגיש כלום, לא חושב על
כלום.

אני מתחיל לראות צל מרגיע , הוא מושיט לי יד.
אני מתלבט, מה הוא הצל? לתת לו יד? אני חושב שכן.
מה כבר יש לי להפסיד? אני בכל מקרה מת.
נתתי לו יד, ופתאום בשנייה אחת אני מרגיש טוב! משוחרר! בלי
דאגות, חופשי מצרות.
לא יודע איך בכלל לתאר את ההרגשה הטובה הזאת, אני מרגיש הכי
טוב שאפשר!
חבל שאתם לא פה איתי להרגיש את זה.

אני והצל מתחילים להתעופף בחדר, כל כך נעימה ההרגשה..
אנחנו מגיעים לתקרה ועפים דרכה כאילו הייתה ענן.
אנחנו מתחילים לטפס גבוה יותר לכיוון העננים, אני מסתכל עליכם
מלמעלה...
נזכר בכל הרגעים הטובים שהיו לי איתכם, הורים, חברים, חברות.
אבל  לא מצליח להיזכר ברגעים עצובים שהיו לי איתכם, כאילו ולא
היו לי כאלה אף פעם בחיים. זהממש ממלא את הלב באהבה.

אנחנו מתחילים לעוף עוד ועוד לכיוון העננים, אתם חייבים לנסות
את זה פעם.

הצל לאט לאט מתחיל להדמות לדמות מלאך, יותר נכון מלאכית. כל כך
יפה ומרגיעה.

עוברים בתוך ענן, איזה חוויה.