|
היו היה שני חברים
הוא ואני היינו חברים
דיברנו צחקנו
והתנהגנו כמו שני חברים ותיקים
מה שממש לא היינו
התחברנו בזמן הכי קצר בעולם
בכמה ימים אפילו פחות
הספקנו אפילו לריב הוא אפילו
לא דיבר איתי במשך כמה שעות
8 שנים הכרנו ובקושי הינו אחד
עם השני באותו חדר
צחקנו ודיברנו על דברים שברומו של עולם
שפכתי בפניו את הלב שלי לא את כולו
אבל חלק חלק קטן אבל חלק ממני
בילנו ביחד גם אם זה לא היה המקום לבלות בו
רקדנו ואפילו הצחקתי אותו וגרמתי לא לחייך
הוא גם גרם לי לחייך אבל זה לא חוכמה כולם גורמים לי לחייך
התקרבנו והפכנו לחברים ככה לפחות אני חשבתי
עד שחזרנו הכל היה נפלא וכשחזרנו
כבר לא היינו כלום שום כלום
הייתי עוד אחת שהוא אומר לה שלום
אפילו בהפסקות הוא לא ניגש אליי
חבל אני חשבתי שהפכנו להיות חברים הוא כנראה חשב אחרת
אלה היו 8 ימים שבהם הייתי מאושרת ושלמה עם עצמי כמו שבל החיים
שלי לא היית יגם אם כל רגעי העצב שהיו
אבל זה נגמר ואני והוא כבר לא קיימים |
|
|
"האור חושב שהוא
נע מהר יותר מכל
דבר אחר, אבל
אין זה נכון.
לא משנה באיזו
מהירות נע האור,
הוא תמיד מוצא
חושך אשר הגיע
לשם לפניו
וממתין לו"
טרי פראצ'ט -
איש הקציר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.