שירה חזירה / אהבה שלא מומשה |
צביטה בלב,
אהבה שלא מומשה
והפכה לכאב.
מבט ישיר,
ומסתכל לכל הכיוונים,
חיוך תמים
של חייל במדים.
לאן הם הולכים?
כל כך מהר.
עוד לא הכרנו
לא הספקנו לדבר.
ראיתי אותו לראשונה,
תמונתו חרוטה בזיכרון,
איך אוכל לשכוח?
שמחה שהפכה ליגון.
- מוקדש לזכרו של אורן צלניק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|