|
קולות האנשים כבים בבתים
הסמוכים. בצמרות העצים מסתבכים
חלומות של ציפורים
ישנות. אי שם דלת נטרקת
אי שם צוחקת
אישה לעצמה. לעצמה היא צוחקת.
אהובים רעולי
פנים מציצים מכל עבר
מאישוני החלונות מכווצי התריסים.
והיא פושטת את בגדיה
לאור המנורה. והיא לובשת את עורה.
והיא פושטת ולובשת
צורה. עכשיו היא כבר חלום עצוב של מישהו.
עכשיו היא שיר קבור
עמוק במגירה. |
|
|
מלכוד הייתי
אומר.
מחד גיסא, כל
עוד היא לא
נותנת לי אין לי
כל ענין להיות
בחברתה.
מאידך גיסא,
המשפט: "עד שאת
לא נותנת לי אין
לי כל ענין
להיות בחברתך"
עלול להפחית
במידה ניכרת את
סיכויי התגשמותה
של התנאי המופיע
בתחילת אותו
משפט.
זוזו לסטרי,
לוגיקן לא מסופק
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.