יש לי צורך לגנות
את התחושה המוזרה
היא בועטת ובועטת
היא כואבת ומרה.
היא גם באה והולכת
משאירה אותי עמום
היא פוצעת, מלכלכת
מחלה היא, וירוס, מום.
מתגרה בי ובורחת
שולחת מבטים
מנשקת מלטפת
וחותכת גם ורידים.
פרומנית לא קטנה היא.
אש זורמת בתוכה
ואם בא לה או נמאס לה
היא עוצרת התחושה.
ובורח ובורח
בה לא רוצה להיתקל,
פרצופה מלא בכעס
ונשאר ממני צל.
ונכון שגם טובה היא
אך לא מצליח זאת לראות
בי היא רק פוגעת
וכבר לא יכול לחיות.
ואיך אגדיר, ואיך אקרא לה
מהו שמה של המחלה,
לא שחפת, לא אדמת,
שמה הוא אהבה.