אבוי לשיבת עלומים שכך
עלתה באחרונת שנותיה!
חוסי ורחמי, הן אמרתי כבר לך
שחזיר אהיה אם אותך אשכח,
שירו בי אם תמונתך אסיר
אל תביטי בי, אל תעשיני אסיר
מבטך המשגע!

...אל תשעי, אל תשעי,
את יודעת,
זה לא דבר-מה אישי,
זוהי רק חירותי מכבלייך בסוף חודשה התשיעי,
אהבה נחנקת, נכנעת.

ובכן, אל תביטי בי ואל תשעי,
אולי כך אעלה ארוכה,
אולי כך תנשה אהבתך למשעי
או תהיה, למצער, לסימן בנפשי,
צלקת חיבה נידחה.

...אבוי לי, כמה מפעימה את!

                   אל תשעי, אל תשעי,
                   את יודעת...