אני חושב שאין נשים לא תמימות בעולם למרות שהילה מעידה על עצמה
כי היא אינה תמימה.
אני חושב משמע אני קיים אבל מה קורה אם אני לא חושב? מה קורה
אם החוסר בהוראות הפעלה למוח גורם לי להגיד דברים טיפשיים?
זה לא הכי טוב אני יודע, ויקומו הנשים ויגידו שזה ידוע לכל
שהיכולת של נחשוב ואחר כך נגיד די לא קיימת אצל גברים אך אני
אינני אנשוי כלל ולכן ין אני מסווגני עם הסטיגמות הנפוצות על
כישוריהם של גברים ובלונדיניות.
האם ההפרדה של פסקה שעשיתי כרגע באמת מתייחסת לכך שיש לי משהו
אחר לדבר עליו או שמא עוד פעם יש לי קצר במחשבה?
למה כל פעם שני צריך לחזור ולהמשיך לכתוב כאן יש לי בלק אאוט,
למה אני לא זוכר פרטים על אנשים שאמורם להיות קרובים לליבי?
למה מצב אחד אני יותר רגשן מכולם ומצד שני אני לא מרגיש כלום?