גבריאל הרן / בתחנה |
פסי עץ ושיניים של מתכת.
אי אפשר עוד להשקיע את עצמך בלימודים.
אי שם יש פיתרון, אולי.
אך אי אפשר להתחמק מהחיים.
אגרוף פלדה זועם ורעש מחריש.
אי אפשר לשקוע בשינה.
אין פה תשובה אחת לכל השאלות,
ואין פה מי שלי ייתן תגובה.
בריחה של פחדנים אומרים לי,
נחבטים בזעם במשכנם של עצלים-
רוכבים על אותם פסי מתכת,
ממהרים אל השחקים.
אגרוף פלדה על שיני מתכת,
לא שוקע עוד בלימודים או בשינה.
אבדו כל סיכויים לפיתרון ולתשובה.
ממשיך לחכות בתחנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|