[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דורון לוינשטיין
/
לבד במערכה

תמונה 1

רקע: דורון הולך ברחוב וחושב בקול רם...

דורון:אנשים מפוחדים, דואגים וחוששים, והכל מסתכם במחשבות.
אנשים הולכים ברחוב והראש שלהם נמצא במקום אחר במקום לחוץ
ועצבני והם מפספסים כל מיני דברים חשובים אשר נקלעים לדרכם בלי
לדעת מהם יכלו להוסיף להם.
גם אני הייתי כזה, הייתי הולך ומוטרד עם מחשבותיי מבלי לשים לב
לרגעים קטנים ומאושרים של אחרים שיכלו לעזור לי, אם רק נסתכל
לעומק נוכל לגלות עולם טוב יותר שחולף לנגד עיננו.
כמו שהבנתם השתנתי, אומרים שאנשים לא משתנים, אני חושב שאלה הם
שטויות אנשים משתנים כל שניה אבל אחרים פשוט לא שמים לב.
הכל התחיל לפני שנים, לפני הגיוס, היינו חבורה של חברים
מגובשים שחלמו רק על עתידם ולא דאגו להווה...

רקע: שישה חברים יושבים בפאב, מעשנים, פלאפונים על השולחן
והמוסיקה בקולי קולות...

אבי: בואו נרים כוסית לכבוד אחד מאתנו שמתגייס מחרתיים לצה"ל
והופך לג'ובניק גאה...
כולם: לחיים!!!
בועז: חבר'ה אני רוצה להודות לכם שהתכנסתם כאן היום לכבודי
ונתתם לי הרגשה שאין מחר.
אלי: ואין גם מחרתיים... (צוחקים).
בועז: מהפה שלך לרמטכ"ל...
שי: אז מה בועז מתרגש?
בועז: (בעודו מסתכל על בחורה שחלפה לנגד עינו) הלב לא מפסיק
לדפוק שעות נוספות...
דורון: ורק הלב דופק...
זיו: עזוב תן לו להיות אופטימי...
אלי: איך חבורה של שישה חברים וכולם לבד, בלי חברה או לפחות
אופציה לבחורה.
שי: לא הכל בחיים מסתכם בחברה...
אבי: לא הכל אבל הרוב...
כולם: לחיים!!!

כן, כפי שאתם רואים היינו חבורה של בחורים שפשוט נהנים מהרגע
אבל פוחדים מחוסר הידיעה של העתיד...


תמונה 2

(רואים תמונות מהגיוס של בועז) וככה בועז התגייס, כולנו נסענו
ללשכת גיוס להיפרד מהאזרח בועז, ולראות בפעם אחרונה חיוך של
חופש שיעלם לשלוש שנים ארוכות מאוד...

רקע: חמישה חברים (אבי, אלי, שי, זיו ודורון) נוסעים מלשכת
גיוס הביתה...

אבי: נשארנו חמישה...
דורון: (יושב מאחורה באוטו ואין לו מקום, חם וצפוף)... וחבל
שכך... נו אלי זוז קצת... מה עושים עכשיו...
זיו: חוזרים לישון.
שי: עוד פעם אתה וה"לישון" שלך... בואו נלך לאכול ארוחת
בוקר...
אלי: וואלה מתאים לי... אבי תעצור פה...
אבי: אוקיי.



תמונה 3


רקע: כולם יושבים במסעדה, פלאפונים מסודרים על השולחן.

דורון: אלי שבוע הבא אתה מתגייס, מה אתה רוצה לעשות לפני...
אלי: לעזוב את המדינה.
אבי: אין בעיות כשתתגייס תוכל לבקר בלבנון או בפלסטין...
זיו: שמעתי שיש שם פול כוסיות.
שי: לא נראה לי, אבל אחי תוכל להביא "פקטים" מהדיוטי.
אלי: אני הולך להיות בסיירת שגם אם אני אעזוב את המדינה, אתם
לא תדעו על כך.
דורון: ברצינות, חשבת איפה?
אלי: מה שיבוא ברוך הבא.
דורון: בהצלחה, למרות שאני הולך להיות מלך הג'ובניקים.
אבי: THE KING DORON "KIRIA" THE FIRTH.
שי: בחרת כבר "מדונלדס" להעביר בו את השירות.
דורון: הבחורים שלי עובדים על זה.
זיו: אני לא יודע מה אתכם אבל אם אני אהיה קרבי אני מתאבד...
אבי: אמן שהוא יהיה קרבי, אמן... (צוחקים).
שי: יאללה בואו נלך.
זיו: סוף סוף אני אוכל ללכת לישון.
אלי: יאללה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"גם לכתוב 'סוף'
בסוף זה מיותר"




מתוך הספר:
"מאה משפטים
במתיים ששינו את
פני ההיטוריה"


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/02 21:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורון לוינשטיין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה