|
זעקת הדם
מהדהדת באוזני
מיתרי הזכרונות
פורטים על ליבי
אשר אינו יודע דממה.
עזיבתך
עודנה אוכלת את נפשי
הדואבת
הפצועה.
אהבתי אליך ידעה לשבור
את שגרת החיים הכואבת.
עת הלכת
מכאוביי אינם פוסקים מלרדוף
כל פיסה בעורי
כל נשימה באפי
כל רטט בשפתיי.
שפתותי
טועמות בלחש
את טעם שפתיך
שנדמו. |
|
|
הידעת?
סרקזם-
צחוק ארסי,
עוקצני ומר.
דיבור של
אירוניה חריפה
הנאמר מתוך לעג
והקנטה.
אבן שושן, רגע
של עברית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.