ובערב ההוא
לא הפרידו בינינו
מלבד קפלי כותנתך
שנשרו על מצעי המשי
כעלי שלכת ברוחות הסתיו

ובערב ההוא
שרועה כמבויישת לחשוף מערומייך
בידיים מסוכלות על מבואות תאוותך
צופה לבאות
בערב ההוא

ואני כזקיף במשמר המלכה
דרוך בכל נימי נשמתי
אחוש בלהט האופף את גופך
כלהט החונק בשרי

ובערב ההוא
לא תכלה האש
לא יותן לה לכבות
עד שתבער בלהטה
בערב ההוא

ובלילה ההוא
בבוא השחר
ועינייך נסוכות יין אהבים
מתאבכות בערפילי בוקר
צופות לצאת החמה ותוהות
ההיה זה
בערב ההוא
בלילה ההוא