אורלי וולפסון / תאומה |
קראתי ספר על תאומים מתפוגגים
עכשיו אני מחפשת אותך אורלי
עכשיו אני מבינה שאולי אני שני אנשים,
אחד אני
ואחד
אורלי
אולי ככה אני אראה שאני באמת לא לבד
בבית הזה יש 2 אנשים
אני
ואת.
את בחורה עם אופי חזק
קשה איתך לפעמים
אני חלשה ונשברת
מולך תמיד נמסים
אני מצד שני חיוורת
אבל לך אסור להתייאש
את הדמעות שלי את שורפת באש
אולי אחר-כך
מתישהו
יהיה לי חופש ממך
אז יכול להיות שיוקל לי
ויכול להיות שאני אשבר.
פעם רציתי להרוג אותך
בכל רצינות העניין
לקחת מינון או חבל-תליה
אני ואת
שטן.
פעם שאלתי
מי את בכלל
אחר-כך התחלתי לבכות
אני לא זוכרת אם הדמעות נשרפו בפנים
או שהספיקו לצאת- שרופות.
אני אוהבת אותך בכל לבי
הלב שלנו
זאת לא רק הטריטוריה שלך
וכמה טוב שהיא שייכת לנו.
אתה האדם היחיד שאיתו אפשר
באמת
לקיים דיאלוג.
את אולי יודעת לכעוס
אבל לא יודעת לשפוט
אולי כן אני לא יודעת
היחסים בינינו מורכבים...
תפסת לנו את העיניים בספר ההוא עם התאומים
אולי רצית שסופסוף אבין שאת התאומה
ואני מתפוגגת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|