אומרים שתמיד יש פעם ראשונה, אבל אף אחד לא חשב על אותה פעם
ראשונה.
אצלי, הפעמים הראשונות תמיד יוצאות חרא, בהתחלה, אני זוכרת
שחשבתי שהכל זה קנוניה גדולה נגדי ורק לי הפעמים הראשונות
יוצאות גרועות. מסתבר שזאת לא קנוניה, זאת תופעה, וזה מדעי,
וזה מוכח.
הפעמים השניות ואלה שאחריהן תמיד יצאו לי טוב. אם עברתי את
הפעם הראשונה הגרועה.. למשל, בפעם הראשונה שקמתי, נפלתי. ובפעם
הראשונה שהתנשקתי עם מישהו, השתעלתי באמצע. זה בכוונה קורה לי,
ורק לי.
אני צריכה לסבול כדי להגיע לפעמים הטובות יותר. ותחשבו על זה,
אתם מנסים דברים חדשים יום-יום... ומה איתי? גם אני, רק במזל
גרוע.

לפני בערך חצי שנה התקשר אליי ידיד שלי ואמר לי בפעם הראשונה
שהוא אוהב אותי. לא רציתי להרוס את זה אבל לא יכולתי לשקר, אז
אמרתי לו שאני לא אוהבת אותו. לא בכוונה, ככה זה אצלי. אז הוא
נעלב ומאז ועד לפני חודשיים הוא לא צלצל אליי. לפעמים הפעמים
הראשונות הורסות.
עד לפני חודשיים באמת האמנתי שאני לא אוהבת אותו ואז היה לי
ניצוץ של הבנה, הבנתי שאני ממש אוהבת אותו, ובדיוק אז, הוא
צלצל אליי שוב ואמר לי שהוא אוהב אותי, שוב, ושהוא מצטער שהוא
נעלב. אז התנצלתי ואמרתי לו שאני בעצם מאוד אוהבת אותו
וסיפרתי לו על הבעיה שלי עם פעמים ראשונות.
זאת הייתה הפעם הראשונה שסיפרתי את זה למישהו, הוא לא האמין
לי, ואמר שאני שקרנית ויש לי תירוצים גרועים. ומאז הוא באמת לא
צלצל. ובאמת אהבתי אותו...

ואז, בערך לפני שבועיים, טיילתי לי עם כמה חברות שלי בעיר,
ועברנו ליד בריכה. הן החליטו להיכנס לשחות קצת.
אני עמדתי ליד הבריכה ולא נכנסתי למים, אף פעם לא שחיתי בבריכה
עמוקה, פחדתי שאני אטבע בפעם הראשונה שלי. ואז, משום מקום,
הגיע אותו ידיד לבריכה וראה אותי. כנראה שהוא ממש התעצבן עליי
אז כי הוא רץ אליי (לא הבנתי למה הוא רץ אבל לא היה לי מספיק
זמן לזוז) והוא דחף אותי לבריכה וצעק לי: "נראה מה יקרה לך פעם
ראשונה במים עמוקים!"
ואני טבעתי, לא יכולתי לעצור את זה ולא רציתי לנסות, נתתי
לעצמי למות ככה סתם פעם ראשונה.

עכשיו אני מתה. זאת הפעם הראשונה שלי, בהתחלה קיוויתי שאני
אגיע למקום יפה כמו גן-עדן. ואז נזכרתי במזל שלי והפסקתי
לקוות.
צדקתי, הגעתי לגיהינום. את האמת, הוא לא כל-כך נורא כמו
שאומרים. אחרי הפעם הראשונה שמקבלים מכות זה מתחיל להסתדר.
ואז, יום אחד בגיהינום, כשקיבלתי את מנת המכות היומית שלי הגיע
אליי אותו ידיד שזרק אותי לבריכה. הוא היה מאוד נבוך, הוא הרי
זה שהרג אותי.. אחר-כך אמרו לי שהוא התאבד והטביע את עצמו
באותה בריכה בגללי, כנראה שהוא לא התכוון להרוג אותי.
הוא אמר שאמרו לו למסור לי שאני עוברת לגן-עדן כי כבר סבלתי את
כל הפעמים הראשונות שאפשר.
לא שמחתי, כבר התרגלתי לגיהינום ופחדתי מעוד פעם ראשונה
מפחידה.
אבל הפעם, פעם ראשונה בחיים (ובמוות) שלי שהפעם הראשונה שלי
הייתה טובה. ולא סתם טובה, יותר מטובה! מצוינת! כל היום ישנתי
לי במיטה רכה מנוצות ואכלתי ענבים.. ממש גן-עדן.
לפעמים גם לפעמים ראשונות גרועות יש סוף טוב.