[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תמר
/
שרית ושרון - המפגש

שרית היא אחת הבנות היותר מופרעות בכיתה שלי, יום שישי אחד,
היא שאלה אותי בדרך הביתה מבית הספר לאן אני יוצאת היום.
הסברתי לה, שכמו בכל יום שישי אני יוצאת עם החברות הטובות שלי.
שרית הישירה מבטה אלי וחייכה את חיוכה הזדוני. "יש לי הצעה
מפתה בשבילך, אבל אל תספרי לאף אחד" ביקשה. "מממ.. טוב" השבתי.
"ידיד טוב שלי עובד כשומר במועדון "קרלו" והוא הבטיח לי שהוא
יוכל להכניס פנימה אותי וחברה שלי. כל שאר הבנות נראות די
קטנות והכניסה שם היא מגיל 21 ומעלה" הסבירה. "אז אם תרצי, לא
איכפת לי שתצטרפי אלי, את נראית די מבוגרת יחסית לגילנו".
חייכתי, היה זה מחמיא. תמיד אמרו לי שאני נראית מעט גדולה
לגילי, אני בת 16 וכשאחי הגדול שולח אותי מדי פעם לקנות לו
בירות או משהו שכזה אז תמיד נותנים לי בלי לשאול יותר מדי
שאלות. אני גבוהה למי שלא יודע, כמטר שבעים, יש לי שיער
בלונדיני וכן, אני מהבנות שכבר בגיל 16 לובשות חזיה במידה של
CUP C.
ובכן, זו אכן נראתה לי הרתפקאה שלא כדאי לפספס. להיכנס למועדון
"קרלו" היה משאת נפשה כמעט של כל נערה בבית הספר שלנו. מלבד
העובדה שתמיד רציתי להסתובב עם שרית, היא היתה מאוד יפה בעיני.
"איך נגיע לשם?" שאלתי. "מונית" השיבה שרית. "אפשר להשקיע מעט
תמורת ההזדמנות להיכנס לשם ועוד בחינם". "אני באה!" סיכמתי.
"מצויין" השיבה שרית ואז הוסיפה "אל תשכחי להתלבש בהתאם, אסור
לנו לבוא במדי בית ספר" ציחקקה. "אל תדאגי, אנחנו ניהיה שם
מרכז הערב" הבטחתי והתחלתי מודדת בדימיוני את כל החליפות שיש
לי בבית.

גרביונים לבנים, ומעליהם מגפי בוקרים אדומות, חזיה שחורה
וחולצה מכופתרת שחורה בוהקת, קטנה אשר סגורה לכדי 3 כפתורים
מתוך 4 וחושפת פופיק קטנטן. זה בסוף מה שלבשתי. אומנם לא
יכולתי לצאת כך מן הבית ולכן לבשתי מעל מעיל רוח שחור. חיכיתי
שאמא ואבא יכנסו לחדר שלהם ואז צעקתי "אני הולכת לישון אצל
חברה ביי!" וטרקתי מיד אחרי את הדלת. צעדתי במהירות עד לרחוב
של שרית, לשרית היה שיער שחור מתולתל והיא לבשה מעיל עור
וחצאית מיני מבריקה. "אני רואה שהתלבשת כמו שצריך" ניסתה
להחמיא לי, "תיזהרי שאני בסוף לא אתחיל איתך" תחרה שוב את
צחוקה הפראי. "היי! אופנעניות תמיד היו הטעם שלי" המשכתי
וחייכתי. "כן" אמרה, אני אוהבת את המראה החדש שלי. "או הנה
המונית שלנו" קטעה את השיחה שרית והצביעה לעבר מכונית שקרבה
אלינו.

הגענו למועדון, אביב (הידיד של שרית) הכניס אותנו די בקלות.
המועדון היה רחב למדי, מוזיקת דאנס התנגנה לה והבסים הדהדו
בחוזקה. כאילו יכולתי להרגיש אותם כהלמות ליבי. שרית כנראה
הכירה את המקום וישר לקחה אותי לבאר. התיישבנו שם, ושרית ישר
הזמינה 2 טקילות להקפצה. "הקפצת פעם?" שאלה. "ממ.. ראיתי"
השבתי. שרית צחקה והכריחה אותי לנסות. מה אומר, ניסיתי, לא כל
כך הצלחתי הרוב נשפך עלי. הערב החל, והמון נהרו פנימה רוקדים
לצלילי המוזיקה והבאסים. עברה שעה ואני עדיין ישבתי. שרית
לעומתי ריקדה לה ולבסוף ניגשה אלי. "את רואה?" שאלה. "רואה
מה?" "אותו הוא לא מפסיק להסתכל עלייך" הבטתי לכיוון שאליו
שרית התכוונה. ואכן ראיתי אותו. הוא הביט אלי וחייך כשעיני
פגשו בעיניו. שערו היה שחור, והוא לבש חולצה שחורה צמודה. גופו
היה מסוקס, שרירי, ופניו מחייכות. לכשנוצר קשר העין הוא ניגש
אלי ושאל "רוצה לרקוד?" הנהנתי בחיוב, לא מאמינה שזה קורה לי
וניגשת אחריו לרחבת הריקודים. התחלנו רוקדים, הוא מנענע את
ידיו ואני מניפה את שלי מעלה. לפתע פתאום הוא אחז בי והצמיד
אותי אליו. רגלי התחלקה כך שהשתלבה עם רגלו והוא החל מנענע את
גופו השרירי קדימה ואחורה. כך רקדנו לנו במשך כשעה תמימה. לפתע
פתאום שמתי לב כי הוא מלטף אותי ומתקרב. לא התנגדתי, אני חושבת
שהיה לטקילה חלק בזה, אך גם לי היה. ואז התנשקנו. חייכתי כמו
שבחיים שלי לא חייכתי. "רונן" הוא אמר. "סליחה?". "רונן,
קוראים לי רונן" אמר. "או! סליחה." התנצלתי, "שרון, לי קוראים
שרון". "שרונלה" אמר, "את האישה הכי יפה שראיתי מעודי" ציין.
חייכתי, בטח הייתי כולי אדומה, "מה דעתך שנקפוץ אלי לאיזה כוס
קפה, נתרחק קצת מהרעש ונוכל לדבר ואולי גם לשמוע" ביקש. לא
ראיתי כל פסול בכך "בסדר" עניתי, הוא לקח את ידי בידו החסונה
והובילני לעבר המכונית שלו.

הגענו אליו הביתה, הוא גר לבד. הוא הכין לנו קפה ואח"כ שם קצת
מוזיקה שקטה. "אפשר להזמין אותך" ביקש. הנהנתי לאות הסכמה
והתחלנו רוקדים בסלון, הוא אוחז בי בחוזקה ושדי מזדקרים קדימה.
הוא נשף קלות בעורפי ונשק לי, החזרתי לו נשיקה. וכך התגופפנו.
אט אט הוא העביר ידו על גבי עד אשר ירד ונגע קלות בישבני.
הרמתי את רגלי מעט והוא אחז בה ונשק לי שוב על שפתי. לאחר מכן
הרים אותי ולקח אותי לחדר השינה. "רונן" אמרתי, "כן" ענה. "אני
לא חושבת שכדאי" ביקשתי. "מה זאת אומרת". "זאת אומרת שעוד לא".
"הוא הושיב אותי על המיטה ושוב נשק לי, "עוד לא מה?". "אני
עדיין לא מוכנה לזה". "למה את מתכוונת?" שאל מעט בכעס. " "אני
לא מוכנה עדיין לשכב". הוא התרומם וחייך לרגע ואחר כך סטר לי
בחוזקה על הלחי. זה כאב, כאב מאוד, הוא התכוון להכאיב. "אז יש
לי חדשות בשבילך עלמה צעירה" אמר ומיד לפת את שני ידי, תוך כדי
שהוא מפלס את שני רגלי הצידה בעזרת רגליו. הוא רכן מעלי, ואני
הייתי המומה.  הוא הרפה את ידי האחת וקרע את החולצה שלבשתי.
"לא!" צרחתי, "לא!" והוא שוב סטר לי, הפעם חזק יותר. אין אני
יודעת מה בדיוק קרה, אבל תוך מספר רגעים שני ידיי היו קשורות
לדופן המיטה והוא קרע מעלי את החצאית "מילה אחת ממך ואני חותך
אותך" איים. "ברור?" שאל ואני הנהנתי בראשי לאות חיוב. הוא החל
מלטף את שידי ומסיר מעלי בעדינות את החזייה. הוא נשך את
פיטמותי ואלו הזדקרו כלפי מעלה במהירות. הוא פשט את חולצתו
ורכן מעלי, מלטף אותי, את ידיי, מדי פעם מעביר את פטמותי בפיו.
לאחר דקות מספר, התחלתי בוכה מעט. הוא סטר לי שוב וציווה "שום
הגה". הוא העביר את אצבעו החסונה מעל הפות שלי והחל מזיז אותה
מעלה ולכיוון מטה. גנחתי קלות, זה היה נעים אבל אסור. ניסיתי
להוזיז את ידו בעזרת רגלי אך הוא אחז בה והעביר ידו במעלה הרגל
אט אט, עד אשר חדר מתחת לתחתוני לתוך הפות שלי ונגע בדגדגן.
אני פלטתי אנקת כאב אם כי זה לא כאב כלל. הוא מיהר וקשר גם את
שני רגלי. הייתי חסרת אונים.  הוא החל מלטף את שער הערווה שלי
במשך דקות מספר, אני ניסיתי להימנע מכך, אך לא יכולתי לזוז
הרבה, כל פעם שניסיתי להתנגד ביתר חריצות הוא הצליף בי. לאחר
זמן מה הוא פשוט קרע את תחתוני מעלי, זה כאב מאוד. הוא החל
פושט את מכנסיו ואני נבהלתי מאוד. "לא! לא לא, בבקשה לא" צרחתי
והוא אחז בשערי בחוזקה, "מותק, עוד מילה אחת אני חונק אותך"
והוא החל מדגים, חונק אותי. לא יכולתי לנשום, התחלתי להשתנק
והוא הרפה. "זו אזהרה אחרונה" אמר. הוא פשט את מכנסיו, חושף
זין ארוך וזקוף. מבט אחד בו ובאמת הייתי בפאניקה. לא חשבתי
שדבר כה גדול יכול להיכנס אלי, אני עוד קטנה, והוא לא יודע את
זה, זה בטח לא יכול להיכנס. הוא שוב רכן מעלי, חזי נוגע בחזהו
המעוצב, הוא פיסק את רגלי בעזרת ידו השניה והחדיר לאט לאט את
הזין שלו לתוך הפות שלי. עד אשר כולו היה בפנים. זה כאב מאוד,
אבל היה נעים באותו הזמן. הוא החל מחדיר אותו ומוציא ואני
נאנקת בקול, חצי בוכה חצי נהנית באופן מוזר מכל האקט. הוא החל
סוטר לי תוך כדי ומסנן "כלבה" דוחף את הזין שלו ומוציא, דוחף
ומוציא. "רוצה עוד?" שאל תוך כדי, "לא! לא! בבקשה תפסיק"
אמרתי, והוא סטר לי שוב הפעם על שדיי, "תשובה לא נכונה" אמר.
"רוצה עוד?" שאל. "כן" עניתי בקול חנוק "אני רוצה עוד". והוא
החדיר את הזין שלו עמוק יותר, זה כאב יותר ממקודם. הוא היה
בתוך תוכי, יכולתי להרגיש אותו, הוא חדר לתוכי עמוק. והיה חלק
ממני, הוא נשען עלי והיה כבד למדי. הוא החל מתרומם ויורד, מוחץ
את שידיי, ולאחר מספר דקות אמר, הנה מתנה בשבילך. החדיר את
הזין שלו עמוק לתוך הפות שלי עצם את עיניו והחל משתין לתוכי.
זה היה מגעיל. נוזל חם הציף את כולי מבפנים, והיה זה נוזל שנבע
ממנו. לאחר שסיים. אמר "יש לנו עוד עבודה רבה". התחלתי לבכות.
זה היה סיוט מושלם.

אני לא יודעת כמה זמן שכבתי ככה, מתבוססת בשתן של רונן. הריח
היה נורא, וההרגשה גרועה יותר. שמעתי צילצול בדלת וקול צחוק.
היו שם מספר קולות, כולם קולות של בנים. לאחר מספר דקות נפתחה
הדלת בחדר בו הייתי שרויה. ורונן חייך. "תכירי מותק, אלה
החברים שלי".רונן התיר את הקשרים ואני ניסיתי להרביץ לו, הוא
מיהר לבעוט בי וחבריו הצטרפו והחלו מכים בי. לאחר מכן השכיבו
אותי על הריצפה ורונן החדיר את איבר מינו לתוך ישבני. זה כאב
מאוד. 2 חבריו ישבו והביטו בנו אחד מהם החליט כי עליו להצטרף
וגם הוא פשט את מכנסיו, שיפשף את איבר מינו ואחר כך קרב אלי,
"פה גדול" אמר ותחב את איבר מינו לפי. הבנתי שאין מנוס, ואם לא
אשתף פעולה אחטוף עוד מכות. היה זה היגיון פשוט שאמר לי להמשיך
עם זה ולצאת עם כמה שפחות פגיעות. ליקקתי את איבר מינו ממעלה
ומטה. חברו השלישי התיישב והחל עושה ביד. רונן הגביר את הקצב
והחל מכאיב לי עד מאוד. לא יכולתי שלא להתאפק וגנחתי מרוב כאב
ולא הפסקתי למצוץ, לאחר כ- 10 דקות חשתי ברטט כלשהו באיבר המין
שהיה בפי. לאחר מכן פרץ של נוזל לבן סמיך מילא את פי. "תבלעי
הכל" ציווה. וכן עשיתי, בלעתי הכל. היה זה מר ודביק והצטערתי
על כך מאוד. רונן אחז בידי והרים אותי למצב עמידה תוך כדי שהוא
לא מרפה וממשיך להחדיר ולהוציא את איבר מינו לישבני. חברו,
שישב בצד ועשה ביד הצטרף ופיסק את רגלי. הוא החדיר בו זמנית את
הזין שלו לפות שלי. הרגשתי את שניהם, חודרים לתוכי, מכאיבים
לי, אחד חדר לתוכי מאחור כלפי מעלה והשני מקדימה. כל אותו זמן,
הנוזל הלבן הזה נטף מפי וחירחר בגרוני.לא יכולתי יותר זה כאב,
הרמתי את רגלי וכרכתי אותם סביב גופו של זה שהחדיר לי מקדימה,
מעט כדי להקל על החדירה, היה לי קשה,  גנחתי וגנחתי, התייפחתי
ושניהם רק הגבירו את הקצב המטורף הזה. חברו של רונן לא יכל
יותר וגמר בתוכי, הוא השפיך לתוך הפות שלי, לתוך הגוף שלי.
רונן החל דוחף חזק יותר ויותר עד שהחדיר את איברו, כולו לתוך
תוכי, עמוק עמוק, הוא לחץ מעט יותר והצמיד אותי חזק ככל האפשר
אליו כך שאיברו יחדור הכי עמוק שאפשר ואז החל למלא אותי מאחור
בנוזל הלבן הדביק הזה. זה טיפטף מישבני מספר דקות החוצה.
הרגשתי מלוכלכת ומגעילה. "בא לי עוד" ציין אחד מחבריו של רונן.
"אבל משהו מיוחד" הצטרף השני. "רגע, תנו לי לחשוב" ביקש רונן
ואז העלה במוחו החולני רעיון חדש. "שכבי על הריצפה כלבה" ציווה
והטיח אותי מטה. "תגידי שאת רוצה את זה" צרח עלי. "אני רוצה את
זה" מילמלתי בפחד. "פתחי את הפה" הורה לי וכך עשיתי. הוא אחז
באיברו סנטימטרים ספורים ממני והחל משתין בשנית, הפעם הישר
לתוך פי. "תבלעי הכל או שאני מכסח לך את הצורה" איים. ואני,
כמו ילדה ממושמעת, בלעתי הכל, הוצאתי את לשוני החוצה מלקקת את
מה שנזל על שפתי והחוצה. בולעת כל טיפת שתן. זה היה חם, שטף
קולח של שתן מילא את מערכת העיכול שלי, וחלק אחר פשוט נשפך
עלי, מטפטף על שידיי, אט אט יורד לעבר הבטן שלי ומשם גולש
באמצע שני רגלי. החברים שלו ישבו שם צחקו , וליטפו את אבריהם
הגבריים. אחרי שרונן סיים. קם זה שגמר בתוכי ואמר "יש לי חשק
לעוד".
הוא הניח את ראשי על הריצפה ואחז ברגלי הלבנות, הוא הרים אותם
מעט מעלה, ואז כרך אותם סביבו. לאחר מכן, הוא תפס בשני
אצבעותיו את הפות שלי ופיסק אותו, בשלב זה הוא היה רטוב לגמרי,
הוא החדיר את הזין שלו פנימה. רונן והחבר השני שלו, נעמדו
מאחורי, החבר השני, החל משתין על הפרצוף שלי, לא יכולתי לפקוח
את העיניים, השתן עטף את כולי, הזרע היה דבוק לי בפה, מישהו
היה מעלי, אוחז ברגלי ומחדיר את איברו לתוך תוכי, קורע כל פיסת
גוף שנשארה בי. רונן, החל מעשה את שידיי, וצובט לי את הפיטמות.
ככה הם המשיכו יותר משעה.
לבסוף הוא הוציא את איברו מתוך גופי, והחל משפיך עלי, חלקי
הזרע שלו עפו על ביטני ועל שיער ערוותי, הם הפכו לסמיכים
והדביקו את השערות יחדיו. אני התעלפתי.

"שרון?" שמעתי קול נשי. פקחתי את עיניי, "שרית?" "כן, זו אני,
מה קרה לך". "שרית!" התחלתי בוכה ומייללת, סיפרתי כל מה
שיכולתי, בכיתי כמו שאף פעם לא בכיתי. אני רק ילדה בת 16 שרצתה
לצאת טיפה ונפלה לתוך הגועל נפש הזה. שרית החלה מלטפת אותי,
מנסה להרגיע. "זה בסדר, אל תדאגי, שום דבר מזה לא היה באשמתך".
"אני יודעת" בכיתי וחיבקתי אותה. שרית המשיכה ללטף אותי מרגיעה
אותי, "ש...את ילדה יפה, ולא פלא שרצו לכבוש אותך מיד" התרחקתי
לרגע משרית, "מה את עושה פה?" שאלתי. "אני מכירה את רונן, באתי
לאסוף אותך הביתה." השיבה. "אני שונאת אותו! שונאת! אני אהרוג
אותו" הבטחתי. "ש...אל תדאגי, יהיה בסדר" המשיכה שרית ואז אחזה
בראשי וקרבה אלי, היא נישקה אותי על השפתיים. אין לי מושג
מדוע, אבל המשכתי איתה. גילגלנו את לשונותינו זו בזו, העברנו
רוק והתחלנו מתחבקות ומתנשקות. אני עדיין היתי ערומה, שרית לא.
היא השילה מעליה את מעיל העור ואח"כ קרבה ללטף את החזה שלי,
היא החלה מלקקת את הפיטמות, הרגשתי את שיער ערותי מזדכר, ידעתי
כי תמיד נמשכתי אליה, לשרית. היא הביטה בי, חייכה והמשיכה לנשק
את פיטמותי, את ביטני, את הפופיק שלי, ואח"כ את שיער ערוותי,
היא שוב הביטה לעברי ואז שלכה ידה, פתחה מעט את הפות שלי והחלה
משחקת עם לשונה בדגדגן שלי, נשענתי לאחור, ונאנחתי, זה היה
מאוד נעים ועדין, "כן עוד! אני רוצה עוד" ביקשתי, פיסקתי את
רגלי כדי לאפשר לה גישה נוחה יותר. "מממ.. נעים, עוד!"
התחננתי. ושרית ליקקה וליקקה, שיחקה עם הלשון. "עכשיו תורך"
ציוותה. והשילה מעליה את החצאית, קרבתי לאבר מינה, והנחתי את
ראשי עליו, התנשפתי קלות ושיפשפתי את אפי בו. לאחר מכן הוצאתי
את לשוני והעברתי בדיוק בפס העמוק שם. ליקקתי אותה, וליקקתי.
לשרית היו שדיים לא גדולים יחסית אלי, היא החלה משחקת איתם
מסובבת את ידה ברכות מעליהם ומתייפחת. "מממ.. זה
מצויין,...אה!" היא גנחה ביתר שאט בעת שלשוני פגשה בדגדגן שלה.
התחלתי מרימה אותו בעזרת קצה הלשון, הוא היה חם ורטוב. "את
יודעת, תמיד רציתי לשכב איתך" גילתה לי תוך כדי והחלה מלטפת את
ראשי ותופסת את ראשי בעזרת שני רגליה, היו לה רגלים יפות
ושזופות. אחזתי ברגליה תוך כדי שאני ממשיכה ללקק לה והעברתי את
מגע ידי מעלה ומטה.ידי היו קרות ורגליה חמות . היא הניחה את
שני ידיה על ראשי והצמידה אותו בחוזקה לפות שלה. "יותר מהר"
ביקשה, "כן! כן! יותר מהר" והחלה מנסה לטפוח בישבני. ואני
המשכתי ללקק לה, את הדפנות ואת הדגדגן. לאחר זמן לא רב נמאס
לנו. קמנו שתינו על רגלינו והתחבקנו, היא ליטפה את ישבני ואני
העברתי את אצבעותי לתוך הפות שלה, הכנסתי פנימה שני אצבעות
וסובבתי אותן. היא התאוננה לרגע והחלה משחקת עם לשוני בשלה.
התנשקנו שוב ושוב. לאחר מכן תפסתי בשידיה הקטנים ונשכתי אותם
קלות, זה הסב לה אושר רב. פטמותיה היו זקורים קדימה ושערות
ערוותה היו קשים, הרגשתי גם אני כי מיצי התאוה שוטפים את איבר
מיני ונוטפים ממנו.
רונן, כפי שהשתמע הציץ כל אותו זמן דרך חור המנעול. הוא בחר
להיכנס בשלב זה עם עוד חבר והביטו בנו. לרגע נבהלתי, אבל שרית
לא הראתה שום סימני בהלה ותפסה בידי מורה לי להמשיך. הוא וחברו
התפשטו, שרית פסקה מלהתנשק איתי והביטה לעברו, מחייכת מסמנת לו
לבוא מאחוריה. הוא ניגש אליה מאחור והחדיר את הזין שלו לישבנה.
היא פערה את עיניה וצעקה "או..אהה... כואב", פיה התעגל מעט אך
היא שבה לחייך, התרוממה מעט, וחזה התרומם גם הוא מההתרגשות,
היא חזרה לנשק אותי והפעם מתנשפת עמוקות. אני קינאתי. חברו גם
הוא טמן ידו בצלחת וניגש אלי, אוחז באיברו, פותח את ישבני
ומחדיר, הפעם איברו חדר ביתר קלות לתוכי, זה נכנס במהירות
ועורר בי צמרמורת, פסקתי מלעשות דבר, ושרית החלה מלטפת בידה את
איבר מיני, צובטת את פיטמותי ודוחפת אצבע לתוך הפות שלי, "אהה
או" גנחתי חרישית נהנית, חברו של רונן הוציא את איברו והחדיר
אותו שוב, וכך חזר על עצמו זמן ממושך, שרית התחילה לנשק אותי
ביתר חום, אט אט עברנו למצב עמידה על ארבע, שרית ואני לא
מפסיקות להתנשק ולשחק בלשונותינו כאילו היו חרבות. לשונה היתה
רכה ועדינה, ואני בלעתי בשמחה כל פיסת רוק שלה. רונן וחברו
פיסקו רגליהם והחדירו שוב את אבריהם מאחורינו. הפעם זה היה
הרבה יותר נוח והרבה יותר נעים. כך התנשקנו תוך כדי שמדי פעם
בפעם פני מתנגשות בפני שרית בגל ההדף של החדירה מאחור. חברו של
רונן הגביר את הקצב והעוצמה של החדירה החלה מכאיבה לי מאוד.
הוא החל מכה בישבני עד אשר החדיר את כל איברו לישבני ותפס
בחוזקה בשיערות שכיסו את הפות שלי, הוא השמיע קול חנוק והחל
ממלא את ישבני מבפנים בשפיך שלו. רונן הוציא את איברו מישבנה
של שרית והחל משפשף אותו. לאחר זמן מה הוא נעמד בין שני
לשונותינו "תמצצו את זה" אמר ושרית החלה מעבירה לשונה במעלה
הכלי האדיר הזה. אני לא נתתי לה לבד, גם אני ליקקתי, רונן אחז
בראשי ובשרית ואז החל גומר, הנוזל הלבן יצא מהחור במרכז ושרית
ואני התחלנו מלקקות את זה היטב ולעיתים לשונותנו נפגשות באמצע,
רבים על כל טיפה. עד אשר הזין שלו היה נקי ללא רבב. שרית ואני
שבנו להתנשק מחליפות רוק ושפיך שהיה בפינו.

רונן ארגן לנו בגדים והזמין לנו מונית הביתה. מאותו יום ידעתי
כי אני אוהבת את שרית, והבנתי כי זה היה הדדי. שרית ואני
החלטנו כי היא ואני זוג משמיים וכי היא תיהיה אישתי ואני
אישתה. חזרתי הביתה והלכתי להתקלח, ניקיתי ממני את שאריות היום
ולאחר מכן נשכבתי במים החמים, משחקת עם איברי מיני חושבת על
שרית שלי, אהבתי החדשה.


שרית ואני היינו נשארות עד מאוחר בבית הספר, מחכות שהכל יצאו
מהכיתה, נועלות את הדלת ומתחילות להתמזמז מעט. אמא שלי כבר
החלה "דואגת" ומציינת לעיתים קרובות שעלי להשקיע פחות בבית
הספר ויותר בחיים האישים שלי. אני, מעולם לא הייתי מאושרת
יותר.
יום אחד, כשנשארנו עד מאוחר בכיתה, הייתי רכונה מעל שרית,
דוחפת ידי לישבנה ומנשקת אותה על שפתיה, שרית פסקה מלנשק אותי.
הרמתי ראשי מביטה בעינייה היפות תועה לפשר הדבר. "יש לי רעיון"
אמרה. "כן אהובתי" שאלתי. "ומה הרעיון הזה שצץ לך כך פתאום
ומונע ממני להנות מגופך היפה?" שאלתי. "בואי נעשה את זה בחדר
של המנהל" הציעה, "זה עושה לי את זה" אמרה. אהבתי את שרית אהבה
עיוורת, לא היה לי איכפת מה נעשה ואיפה, העיקר שהיא תישאר שלי.
לבשנו בחזרה את החולצות ואת מדי בית הספר בכלל, והתחלנו יורדות
בגרם המדרגות לעבר מסדרון ההנהלה. מלבד השרת לא היה איש.
חיכינו עד אשר הוא התפנה לנקות במקום אחר ורצנו בשקט לחדר
המנהל. שרית נעלה את הדלת מאחורינו והתיישבה על השולחן, כאשר
רגליה פסוקות, "בואי אלי, יפיפיה שלי" קראה אלי, אני חייכתי
וניגשתי אליה. נשענת עליה בין שני רגלי ומנשקת אותה. שרית
הסירה מעלי את החולצה והחלה מעבירה את ידיה הקרות אט אט על
החזה שלי. "יש לך חזה יפיפה, את יודעת? הייתי מתה שיהיה לי חזה
כזה. בכלל את כל כך יפה, אני אוהבת אותך יותר ממה שאת יודעת"
היא אמרה. מאוד החמיא לי לשמוע את זה. גם אני מאוד אהבתי אותה.
הענקתי לה חיבוק אדיר, שידיי נמחצו למול שידייה. גם אני הסרתי
מעליה את חולצתה, היא לא לבשה חזייה. החזה שלה היה לא גדול עד
כדי כך שיכולתי לכסות כל שד שלה בכף ידי. וכף עשיתי כיסיתי
אותם והתחלתי מנשקת את האמצע, יורדת אט אט, ומלקקת את הפופיק
הנפלא שלה. שרית הוזיזה את שני ידיה לאחור, נשענת על השולחן
ומתחילה גונחת חרישית, "ממ.. כן... " ואז צחקה מעט. "אני רוצה
לעשות לך טוב" היא אמרה. " ואז לקחה אותי, היא הושיבה אותי על
הכיסא של המנהל. היה זה כיסא גדול ומרופד, היא הסירה מעלי את
החצאית והתחתונים ופיסקה את רגלי. בהתחלה היא פשוט תחבה פנימה
אצבע אחת, זה הקפיץ אותי, זה זמן מה שלא הכנסתי דבר לפות שלי,
שעד לפני מספר ימים לא ידע איבר בתוכו. אך שרית לא הסתפקה בזה,
היא חיפשה כל הזמן חידושים, גופה היה רעב לדברים שונים וחדשים.
היא פתחה את המגירה של המנהל. והוציאה משם טוש מתכת עבה וארוך
במיוחד. היה זה טוש שנועד להצביע במצגות ולכתיבה לשילוט, כתוב
היה עליו "מאסטר-טוש", ברצינות! היא קירבה אותו לשפתי הפות
שלי, הטוש היה קר, זה העביר בי צמרמורת, מיד תפסתי בידי בכיסא,
היא החלה מחדירה אותו פנימה. המגע הקר-מתכתי העביר בי זרמים,
"אה.. אהה" התייפחתי. "זה קר" "כן...." התלוננתי אך לא פסקתי
מלהנות. היא הביטה בי ואז דחפה במהירות ובחוזקה את מרבית הטוש
לתוך גופי. "אי! זה כואב" זה כאב מאוד, הרגשתי כאילו היא חתכה
אותי מבפנים, אבל היתה זו שרית, ואני אהבתי אותה מאוד. הרמתי
את ידי אוחזת בכיסא בחוזקה מכווצת אותם ואת פני, מנסה להתגבר
על הכאב החד, הפסקתי לנשום לרגע מתאמצת להתעלם ממנו. שמתי לב
כי הרמתי את שני רגלי מעלה, מנסה להתגבר על הכאב. אט אט הורדתי
אותם ושרית דחפה את הטוש עוד טיפה והחלה מסובבת אותו. "אה...
כן....קצת כואב" אמרה, הבטתי מטה וראיתי כי מרבית הטוש המאוד
ארוך הזה עדיין בחוץ. שרית נעמדה מולי מסירה את מכנסי הג'ינס
שלה נעמדת מולי עירומה. נראה כי היא גילחה את שיער ערוותה וכעת
התקרבה אלי, שפתי הפות שלי היו נפוחות מהתרגשות הרגשתי את
הלמות ליבי בהם. היא התישבה עלי ופיסקה רגליה, נותנת לטוש
לחדור אליה. גם אני קירבתי את אגני לשלה, בעת שחדר הטוש אליה
היא גנחה והחלה מתיישבת עלי לאט לאט. כל פעם מעט יותר, ובעוד
אני מתקרבת חודר הטוש עמוק יותר אלי ומכאיב לי יותר. עד אשר
גופי נגע בגופה והטוש היה בתוך שנינו כליל. היא החלה מנענעת
ישבנה וגורמת לי כאבי תופת, אך היא היתה מעונגת ומאושרת. אני
חייכתי וגנחתי מבלי לשים לב, ואף פעם אחת צרחתי מעט, היא מיהרה
לשים ידה על פי פן ישמע אותנו השרת. וכך ישבנו זמן רב, מביטים
האחת לתוך עיני השניה, מתחבקות,      מתנשקות ומענגות. שרית
מתרוממת ויורדת, נושמת בכבדות וגונחת, מניחה ידיה עלי, ומרימה
את החזה שלה לעבר פני, מזיעה ומצמידה רגליה אלי בכדי להאחז בי.
בסופו של דבר הזעתי מאוד, וגם היא, זיעתנו הפכה לאחת, כאילו
רצנו תחת ממטרות ונרטבנו. שידיה היו מלאים מי גוף עד אשר נטפו
ממנה ללא הרף. שעון המנהל צילצל כי השעה 7 בערב והחלטנו כי
מוטב כי נלך. "את באה לישון אצלי גם היום?" שאלה. "לא" השבתי
"אני לא יכולה אהובתי. הבטחתי שאני אשן היום בבית". שרית
התאכזבה מאוד. "אני לא יודעת איך אסתדר לילה שלם בלעדייך"
אמרה. וקמה ממני, מוציאה את הטוש ממני. זה כאב יותר ממה שזה
הכאיב כשזה נכנס.

הגעתי הביתה. נכנסתי לחדר, וניסיתי להירדם, מחכה בקוצר רוח
למחר. בסוף נשבר לי, לא יכולתי להירדם, כל הזמן חשבתי על שרית,
בשעה 22:00 נשברתי, לקחתי מפתח ויצאתי בשקט, הלכתי אל שרית
הביתה. רצתי כל הדרך, לא יכולה להתאפק, עליתי את כל המדרגות
במהירות חושבת על המבט המופתע של שרית לכשתראה אותי. הגעתי
לדלת ביתה ונקשתי קלות. שמעתי צעדים יחפים ניגשים ואת בריח
המנעול מסתובב. אמה עמדה שם, בכותנת לילה בלבד. "או, שלום,
שרון, חשבתי שאת מישהו אחר" אמרה. "בואי היכנסי" הזמינה אותי
פנימה והצביעה לעבר הבית. נכנסתי פנימה. "שרית בחדר?" שאלתי.
"לא היא לא בבית" אמרה. התאכזבתי מאוד. פני נפלו בן רגע. "או
אמרתי, אני מבינה". "תגידי ראית כשעלית הנה סובארו לבנה?".
"לא" הנדתי ראשי לשלילה. "למה?" שאלתי. "אני מחכה לאבא של
שרית, הוא עוד לא חזר אמרה והציצה בשעון. הבטתי בה, היא היתה
מאוד דומה לשרית, היא היתה העתק של שרית רק מבוגרת יותר, שידיה
היו גדולים ובלטו מבעד לכותנת הדקה שלבשה. הם היו עגלגלים
בצורת אגס וצבע עורה היה שזוף יותר, מעט שחום. היא היתה מעין
דגם מפותח יותר של שרית. חייכתי לרגע, היא שמה לב שאני בוהה
לעבר שידיה וחייכה גם היא. "רוצה משהו לשתות" שאלה. "כן"
הנהנתי בראשי. היא ניגשה למטבח ומזגה לי כוס מיץ תפוזים.
נכנסתי אחריה למטבח והתיישבתי, היא התיישבה בכיסא לידי ונתנה
לי את הכוס, מלטפת/טופחת לי על רגלי. "אז, מה את עושה ערה כל
כך מאוחר" שאלה. "עוד לא כזה מאוחר" הסברתי. "סתם שכחתי כמה
דברים שאני חייבת לספר לשרית". "הבנתי" אמרה. היססתי לרגע,
היתה בינינו שתיקה מעיקה ואז אזרתי מעט אומץ ואמרתי "את יודעת,
יש לך שידיים מאוד יפים". היא הביטה מטה לעבר החזה שלה וצחקה
"כן, תודה" ואז הישירה מבטה לעברי, "גם שלך בסדר יחסית לגילך".
"כן, עדיין לא כמו שלך" צחקתי. היא הביטה בי ממשכות ואח"כ
נעמדה ופשטה את הכותנת שלה. היא נעמדה מולי בתחתונים בלבד,
שידיה היו זקורים קדימה וגופה הבוגר היה פשוט יפה. תחתוניה
ורודות תחרה חושפת מתחתם שיער ערווה. "היא תפסה בידי ונתנה לי
להרגיש את צורת שידיה. זה היה נעים. זה נורא גירה אותי, אישה
בת 38 מתעניינת בי גם. קרבתי אליה, נוגעת גם בידי השנייה
בשדיה. "אפשר לנשק אותך?" ביקשתי, היא התכופפה מעט לעברי
והניחה את שפתיה על שלי. והחלה מחדירה לשונה לתוך פי. עמדנו כ-
3 דקות והתנשקנו, אני לא הרפתי ידי מהחזה היפה שלה. לכשסיימנו
להתנשק היא אחזה בידי, בואי אחרי, ביקשה, אני הלכתי אחריה,
שבוייה בקיסמה. היא הובילה אותי לחדר השינה שלה. ריח מתוק
התנוסס שם. היא סגרה את הדלת מאחורינו ונשכבה במיטה הרכה, היא
הסירה את תחתוניה ואמרה "בואי, הצטרפי אלי". התפשטתי במהירות
ונכנסתי, המיטה היתה נוחה, התכסנו בשמיכת הפוך שלה, נשכבתי
מעליה והיא החלה מלטפת את גופי, השענתי ראשי כנגד שידיה הרכים
והיא משכה בלטיפות קלות את גבי. התחבקנו, ואז היא משכה אותי
מעט מעלה, מביטה בי, מחייכת. נוגעת בשידיי, בוחנת אותם בקפידה.
נוגעת בפיטמותי ומשפשפת אותם רכות. לאחר מכן היא פיסקה את
רגליה לרווחה וכרכה אותם סביבי, "אני רוצה שתחדירי לי חזק,
חזק". הורדתי יד הססנית מטה, לעבר הפות שלה ודחפתי אותה פנימה,
היא לא נכנסה בהתחלה, כיווצתי את היד לצורת חץ, ואז זה התחיל
להיכנס,  3 אצבעות ולאחר שהפות שלה החל נפתח נכנסו גם שאר
האצבעות. היא גנחה,  "עמוק יותר" ביקשה. משכתי ידי מעט החוצה
ודחפתי אותה שוב הפעם חזק יותר, "או ואו או" היא מילמלה תוך
אנקות כאב מזדמנות ומיד הושיטה ידיה לאחור, אוחזת בכרית
בחוזקה, שידיה עולים מעלה ואחיזת רגליה אותי מתחזקת. היא היתה
מאוד יפה, היא היתה אישה בוגרת ותמירה ונפשי תאבה לקבל עוד
ועוד ממנה ללא שובע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בועז רימר לרשות
הממשלה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/99 6:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה