ז'נה אנואון / ישרים |
עובר, ועובר בעולמו האפור.
רואה הוא באופק ישר אחר נמתח,
את הפגישה, הוא כבר לא ישכח.
אחרי נקודת המפגש הישרים נפרדים,
ובכל יום שעובר הם יותר רחוקים.
זהו מישור, והם אין סופיים, אל תשכחו!
ישרים אלה כבר לא יפגשו.
כמה אכזר עולמם של שני הישרים,
כמה עצוב וחשוך וחסר רחמים,
לישרים אלה אין הזדמנות שניה,
ישרים אלה זה אני ואתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|