על מצע הקוצים רעילים הם מרעל
השרתי על גופי העייף מנוחה
ערימת מכתבים נערמת בנתיים
והמחשבות הורגות את שפיותי הכאובה.
מיליוני סכינים ננעצים בגופי,
המתפתל לו מצער, בדממה הזורמת
חיוכים חסרים מתפרצים במוחי
בגן כבר החשיך והלילה מאיים לרדת.
היקום בצורת אור יופי הפרח
מתגלם לפני בעוצמת להבה.
נעמדת יחפה, אני מול המזבח,
מתפללת בלחש תפילה אחרונה.
הכנות השמיים יקרות הן מבכי
מכינים מלאכים לנשמה טהורה
סוף סוף אתפוס לי נצח של שקט
חכה אהובי בקרוב אהיה איתך