לקח לי המון זמן להחליט אם כדאי לי ,
בכלל, לכתוב לך את המכתב הזה . אולי מפני שאף פעם לא דיברנו על
זה
או העילנו את הנושא . אבל הרגשתי שאני חייבת . חייבת לכתוב לך
את המכתב הזה .
לא בשבילך בשבילי. כדיי שאוכל לסגור את הפרק הזה בחיים שלי ,
שאני מנסה כלכך לשכוח .

אתה יודע מה אני מרגישה כלפייך , בזה אני בטוחה. ותמיד לא משנה
מה ייקרה , ישאר לך מקום
מיוחד בלב שלי .
פגעת בי , זה נכון , אבל אני לא מאשימה אותך . בעצם , אני
הייתי זו שגרמה לכל זה לקרות .
הייתי ישירה מידי , אבל זו הייתה הדרך היחידה , כך חשבתי , בה
אוכל להשיג אותך .

ניצלת את ההזדמנות , ואני מניחה שהייתי עושה בדיוק אותו דבר אם
הייתי נמצאת במקומך .
רק שאתה יצאת "גבר" מכל הסיפור הזה , ואני יצאתי סתם אחת
ש"נותנת" בקלות .

אבל גם זה לא מדוייק . את מה שעשיתי , עשיתי מתוך אהבה גדולה
אליך . זו הייתה הדרך היחידה
שהשארת לי לבטא את רגשותיי כלפיך . אני מקווה שלפחות בנקודה
הזו אתה מאמין לי .

מה שקרה , אני יודעת , הרחיק ביננו אך אני הרגשתי נחת . כאילו
הצלחתי להשיג את מה שרציתי
באמת . אתה יודע דווקא למדתי המון מכל מה שקרה.
זה היה עוד שיעור חשוב בחיים שלי .
אני לא יודעת מה אתה חושב על העניין , או מה אתה מרגיש כלפיי.
בעצם לא איכפת לי מה אתה חושב עליי עכשיו .
רק רציתי שתדע שאני חושבת ומרגישה , למרות שעבר כבר המון זמן
.
אתה יכול לצחוק או לגחך על המכתב הזה , כי זה בטח ייראה לך
רגשני מידי .

אבל מה שרשמתי , דע לך , בא ישר מהלב שלי .
שלך,
זאת ששומרת לך , תמיד, מקום בלב