New Stage - Go To Main Page


sand. i hate sand. truly, i mean, what purpose does it
serve? other than seep itself into every hole and crevice,
every little crack.

doesn't matter if you know its there, if you "feel" it or
not. you can always tell though, when its gone...

some people say they like sand, they relish in its corrosive
embrace, roll and lie in it, frolic in its blinding pit of a
gut. i used to also. but the sand doesnt love back now, does
it? no. sand is traitorous. sinkholes and mud, desert storms
and quicksand. ah quicksand. my perfect example. the more
you struggle the faster you sink, the bigger you are the
deeper you'll drown.

not worth fighting? well, its not quite as simple as that
you see, one must remember always that

Patiance, is a virtue  

and

Determination, is key

that's the problem with sand. with understanding sand. its
not like me, it never settles. not like rocks, nice solid
heavy rocks. sand is wind swept, flies about on every gust
or gale.

awfull stuff, sand. tricky and trairorous, scratching and
scathing, drowning and blinding. ever tried to follow a
single grain of sand in a storm? damn near impossible.

i hate the sand. but since i lost it, i yern for its warm,
strangling hug, for the feeling of nestling within a dune.
following a single grain,

patiance

             determination



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/6/02 3:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר גודוביץ'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה