סבינה לא הייתה נערה חברותית במיוחד ולא השתייכה לחברה
ה"מקובלת" של השכבה שלה.
חברתה היחידה החלה לצאת עם בחור, שהיא עצמה לא סבלה, מה שגרם
להן להיפרד כל אחת לדרכה. לסבינה לא היה אכפת, היא אהבה להיות
לבד ונהנתה מבדידותה.
בהגיעה לגיל 18 החליטה לשנות תדמית וידעה שהדרך היחידה תהיה
ע"י ביתור קרום בתוליה.
סבינה הייתה נערה חטובה ושדיה נתלו בצורה מושלמת ללא כל צורך
ברתמות למיניהן ולכן שותף לזיווג לא היה קשה למציאה, אך היא לא
הייתה מעונינת באף אחד מהזכרים שהכירה. היא חיפשה אהבה.
חיפשה וחיפשה ללא ייאוש ולבסוף ראתה אותו במלוא הדרו והתאהבה.
היא ידעה שהוא יהיה בן זוגה, חברה, אבי ילדיה, אהובה, ולא משנה
כמה קשה תהיה הדרך.
שמו היה הנרי, הם נפגשו לראשונה בתחנת הרכבת התחתית. הוא היה
מוכר הכרטיסים וחגג חודש לפני את יום הולדתו ה- 47. מכוער, עני
ומסריח.
סבינה פלירטטה ככלבה מיוחמת עד לקבלת תשומת הלב לה ייחלה.
השניים התאהבו והתחתנו תוך פחות משנה בלאס ווגאס בחצר אחורית
של איזה חנות משקאות עלובה.
השנה הראשונה הייתה קסומה.
במשך השנים היא ילדה לו שלושה ילדים, מה שהפריע לאהבת הבדידות
שלה. בלית ברירה התרגלה לחיי המשפחה. בבקרים הייתה מנקה ודואגת
לצרכיי ילדיה ובלילות מפשקת רגליה ודואגת לצרכיי בעלה.
עם השנים השגרה החלה להימאס ומהנרי החלה להיגעל. כל תנועה שלו
העבירה בה חלחלה.
כאשר היה חוזר הביתה היה מספר את הסיפור הקבוע על מעשה הגבורה
שלו בעבודה, כשתפס ילד מסכן שניסה להתפלח ולחסוך לעצמו דולר
וחצי בתחתית. אחר כך היה חולץ נעליו ומחליף לבגדי הבית: מכנס
קצר וגופייה מרופטת שהייתה קצרה מכדי לכסות את כרסתו השעירה
ובעלת היכולת לחשוף תמידית את אחת מפטמותיו.
הנרי היה מתקרב אליה תוך גירוד מסיבי באיברו, מתיישב בשולחן
המטבח ודורש ממנה להכין לו אוכל כמו לבן אדם, כי את העוף שטרחה
עליו יום שלם הוא לא היה נותן אפילו לכלבי הרחוב. ללא מילה
פנתה סבינה שוב למטבח והכינה לו סנדוויץ' שופע כולסטרול כמו
שאהב. הוא אמר יפה תודה, ליטף את לחייה וריח חמוץ של זיעת
מפשעתו עלה לאפה.
בלילות במיטה היה מבקש חיבה, אך מה לעשות השנים עברו, הנרי כבר
קשיש בן 70, להקשיח את איברו היה דורש סבלנות וכוח רצון, מה
שאצל סבינה כבר מזמן אבד.
ברוב המקרים היה מסתובב וצורח שהעבודה המחורבנת דפקה לו ת'חיים
ובמקרים מעטים אחרים היה נעמד האיבר ומשפריץ תוך פחות מדקה,
משאיר את סבינה לא מסופקת ומתוסכלת. סבינה לא התלוננה והמשיכה
לשרת את בעלה ולמלא את חובתה כלפי הילדים בקפדנות, למרות שגם
מהם מאסה וחיכתה ליום שיעזבו אותה לנפשה.
יום אחד, בשעה שניקתה את הבית, צלצל הטלפון, דבר חריג בביתם,
היא ענתה בחשדנות. בצדו השני של הקו ענה שוטר שהודיע לה בעצב
מזויף שבעלה נפטר.
מאוחר יותר גילתה, שהנרי הלך לבנק והחליט שהתור ארוך לו מדי,
הוא ניסה לקפץ מעל אחד החבלים, אך מעד, שבר את רגלו, חטף שבץ
ומת במקום.
סבינה הייתה המומה ולא ידעה כיצד להגיב. היא החליטה להתאבל
עליו תקופה מסוימת עד שתרגיש ששבעה מהאבל ומצפונה מאפשר לה
להמשיך הלאה בדרכה.
גברים רבים שמעו על מותו הטראגי של הנרי וניסו לשבות את ליבה
של סבינה, שכן למרות שהשנים עברו היא הצליחה לשמור על גופה
כמעט כשהיה. חוץ מכמה שומנים שהצטברו, שדיה עדיין נתלו באורך
פלא בצורה מרשימה.
אך לשווא, בעת ההתאבלות סבינה נדרה נדר שאף גבר לא ייכנס אליה
שוב. אכן כך היה.
סבינה הייתה צמאה לסיפוק, שהיה חסר לה עוד מתקופת חייו של
הנרי, כך גילתה את מכונת הכביסה.
היא הייתה יורדת לחדר הכביסה, מכניסה כמה מטבעות לחריץ ואת
חריצה שלה הייתה מצמידה למכונה ורוקדת.
השנים עברו וילדיה עזבו אותה לנפשה. סבינה חזרה לחיות לבדה,
כמו שאהבה. מכונת הכביסה הייתה חברתה היחידה.
כאשר היתה בת 42, ירדה כהרגלה לחדר הכביסה והחלה מרקדת כשלאט
לאט הריקוד הפך לסערה, אך מתוך הסערה שלפה בטעות את תקע המכונה
והתחשמלה.
וכך תוך פירקוס על ריצפת חדר הכביסה, ידעה שאין ספק והתדמית
שלה השתנתה... |