יורם הקטן / מונולוג |
אפלולית קרירה בחדרך המרופד.
גהרתי עליך עת שכבת על גבך,
ישנה.
עיניך עצומות , רגועות
שדיך מרוחים על חזך
עולים ויורדים תחת נשימתך
קירבתי פני אל בטנך
אני מריח אותך.
בלוריתי לוטפת עורך
אפי בשקע טבורך.
בסנטרי מגע רך של שיער
הנה גופך זע קמעה, בהסכמה,
המשכתי.
את חום ירכיך אחוש בצדעי.
את מגע עורך המשיי.
שפתי כה קרובות לשפתייך
לחלוחית נעימה עוטפת פני
כה קרוב אני אליך כה קרוב
נישקתי אותך, נשמתך נעתקה,
וחזרה.
לשוני מזיזה את גופך
בתנועות של ריקוד מכושף
שלחתי בך רעד,
הקשתת גבך
ובאת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|