קומה 5

פתיח
אעלה תחילה על הכתב אנקדוטה
ששימשה בסיס לשיר הבא

הלכו להן 3 נשים לחפש להן פורקן
הגיעו לבית זנונים המציע את מיטב המטעמים
ולבית 5 קומות
יוצאות בקומה ראשונה ושלט מבשר להן:
"בקומה זו יש צר וקצר"
מביטות אלה באלה ופוסקות, נעלה קומה
עולות לקומה שנייה וכאן מכריז השלט:
"בקומה זו יש עבה וקצר"
גם זאת אינה מציאה.
מחליטות לעלות לקומה שלש.
ובהגיען מבשר השלט:
"כאן יש צר וארוך"
מגמת שיפור אמנם ניכרת אך יש עוד שתי קומות לפניהן.
מחליטות ועושות ועולות לקומה רביעית. והשלט מבשר:
"כאן יש עבה וארוך"
ממש התגשמות כל החלומות
אלא שקומה נוספת מעליהן ואם כך הם פני הדברים
מדוע שלא תעלינה עוד קומה.
מחליטות ועושות והנה הן כבר בקומה חמש.
וגם כאן נעוץ לו שלט מאיר עניים האומר ומבשר:
"אוי לכן, אתן הנשים ששום דבר לא מספקכן"



"קומה חמש"

אחכה לך בקומה חמש
אמרה, עיניה מצועפות
ודמעות עולות בהן

ואני, סייח צעיר
השש אלי קרב
רוצה לכבוש את כולן

עודני בקומה הראשונה
ועוד הרבה דלתות לפני
עונה, מגחך לעומתה
שולח בה חיצי לשוני
ומפנה לה את עורפי

חדש עובר ואולי חדשיים
והנה היא מופיעה
דורשת בשלומי
שואלת בהיסוס
אייה אתה איש יקר?
עדיין מחפש?

בזלזול מתנשא
סובב, נותן בה חצי מבט
ופולט:
אני עדיין בקומה ב'

והיא את גאוותה הפגועה אוספת
מאלצת עצמה להפריח חיוך מעושה
ומאחלת:
בהצלחה לך

עוברים נוקפים להם הימים
דיבור פה, מייל שם
ובין המילים
אומרת, שואלת
רואה אני כי אינך כתמול שלשום
המצאת?

ואני משיב במנוד ראש
אני, בקומה שלש

והיא חוזרת ואומרת
לך לך יקירי
לך בקר, לך חפש
יודע אתה
אחכה לך בקומה חמש

והיא עוד מחכה


צאר