"לא! אני רוקדת לבד!"
הסתכלתי עליה בפתיעה, באיזו החלטיות אמרה את זה...
המורה הביט בה עם פרצוף נבוך, השיער שלו שהבריק מג'ל נראה עלוב
פתאום והחולצה השחורה הצמודה שלו נראתה קצת דהויה.
גלגלי המוח שלי התחילו לעבוד בקצב מוגבר.
מה גורם לה בשיעור ריקודי זוגות להחליט לרקוד לבד?
החברה שבאה איתי לחשה לי: "אלמנה. לא התגברה לגמריי על מות
בעלה".
אז זה העניין, היא רוקדת לבד כי היא מרגישה שבעלה רוקד איתה.
הם רוקדים בקצב הסלסה ברחביי האולם הזעיר שכנראה פעם נחשב
למקום האיני ביותר.
והיא מרגישה את זרועותיו סביבה, והנוכחות שלו כל כך חזקה, אולי
הוא לא באמת מת?
ברגע שמישהו אחר מתקרב אליה להציע להצטרף, שלא תהיה כל כך
בודדה, תוך שנייה הוא מתפוגג. ושוב הקור ממלא אותה.
כשהיא מסרבת במהירות וחוזרת לנוע בקצב ממכר, לאט לאט הוא מופיע
שוב.
היא כבר לא כל כך לבד.

בסוף השיעור באתי אליה.
רציתי לתמוך, להביע הזדהות, והיא אמרה לי שהיא פשוט מתבלבלת
כשהיא רוקדת בזוג.