בפינת חלון נרטב לו בן אדם.
הגשם מטריד אותו בטיפות נוקבות.
חבוק הוא במחשבות ונוסטלגיה,
מחייך לפתע רק חצי חיוך...
"היה הייתי פעם".

רוח מנשבת וסוחפת את כולו
טיפות הגשם אז הופכות,
למצליפות, לדוקרות.
חצי חיוך דבוק על לחייו.
התמסר כולו,
כל מחשבותיו...
"היה הייתי פעם"

מזמן טייל הוא בשדות,
אסף לחיקו זריחות ושקיעות,
נע בין טפטוף לשרב.
חסר כל בית,
רק אמא אדמה עליו הגנה,
רק אותם שמיים הבעירו בו תקווה.

בפינת חלון מאושר לו בן אדם.
בית חם אותו עוטף.
חבוק הוא במתיקות וזכרונות,
מחייך לפתע רק חצי חיוך...
עוד לגימה אחת,
שיכור ומאושר...