הרי הגיע היום שעלה לישראל השלטון הנאצי, אני מודע לזה שזה קצת
טמוע ומוזר אבל הגיע הזמן שיהיה פה שלטון נאצי אנטישמי. הורגים
מרכזים ועושים כל מיני דברים..הערבים שולטים.
נשלחנו לפנימיה, כל הכיתה ביחד בלי שאלות או בעיות. נשלחנו
לפנימיה באזור השומרון, אני לא זוכר איך הגענו לכאן מפני שלא
הייתי בהכרה שהובאנו.
הם דחפו צינור גז לתוך הכיתה וכולנו נרדמנו, הועמסנו על משאית
והועברנו לכאן. חילקו אותנו לקבוצות של 4, כל קבוצה בחדר משלה.
כל הזמן עשו בנו ניסויים, התעללו בנו, הכריחו אותנו לעשות
דברים מוזרים ולא מוסרים, רציתי לחזור הביתה, כל הזמן התחננתי
למפקד שיתן לי, אבל לא נתן לי.
בכיתי הרבה, רק חיפשתי דרך לברוח.
כל יום נעלמו כמה ילדים מהכיתה, לא שאלתי למה או איך, פשוט
עשיתי את עצמי כמתעלם.
יום אחד יצאתי לחצר, טיילתי קצת ומצאתי פירצה בגדר, יצאתי
החוצה וראיתי מלא עמודי תליה, עליהם נתלו אנשים, ראיתי שם את
דנה ואסף, פחדתי ומיד ברחתי לחדר.
שמעתי צעדים של שומרים, נבהלתי, "איתי, צא מהחדר, לוקחים אותך
מכאן", פחדתי וידעתי שהם יתלו גם אותי, קפצתי מהחלון וברחתי
לחצר. ליד הגדר היה איש, מזוקן עם כובע מצחיק, אך מסיבה כלשהי
היתה לי הרגשה שאני צריך לסמוך עליו.
הוא סימן לי לבוא אחריו, ברחתי בחור דרך הגדר, החלקתי במדרון
וטיל ערבי פגע בפנימיה.
הכל התפוצץ שם ואני רצתי לכיוון הגבעות, פגשתי שם חבורת
ערבים, הם היו מהחמאס, דיי נחמדים.
לא ידעתי, אבל בעצם הם רצו לרצוח אותי.
תמיד הייתי טיפש, אבל אף אחד לא ידע, כמובן שהערבים בזמן ההוא
היו יותר חכמים ממני.
"טוב, בוא נלך..זזים", אמר הערבי, דיי שמחתי עליו, הרי הוא
וחבריו הבריחו אותי.
הגענו למקום מוזר, היו שם עמודי תלייה, אבל נקיים וריחניים
בצורה שלא תאמן.
"שמע ילד, תטפס שניה שם למעלה ותכרוך את החבל סביב הראש
שלך.."
"אממ..למה?"
"סתם ככה"
"אוקיי"
ועוד הם קראו לי טיפש.
אני מת והם חיים, אה.
ערבים נאצים מטופשים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.