[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיה צ'רנו
/
הכול התחיל בסתיו

בליל סתיו ישב חגי על הספסל בפארק, לידו ישב רגוע ושקט כלבו
"פרינס". השעה הייתה חמש, שש בערך. בפארק היו עוד כמה אנשים
חוץ ממנו שהלכו או סתם ישבו, אבל הוא לא התעניין בהם במיוחד-
היו לו מספיק צרות על הראש בשביל לחשוב על אחרים. חגי די בודד
חוץ מפרינס אבל פרינס הוא סתם כלב וחוץ מזה התצאות של הרופא לא
היו כל כך טובות, מי יודע מה יהיה שנה הבאה, אם תהיה כזאת.
נמאס לו מהפארק ומזג האוויר התחיל להתקרר, הוא החליט לחזור
הבייתה. הבית היו חשוך וריק, הוא עדיין לא התרגל לעובדה שטליה
כבר לא כאן. הוא חשב להתקשר לספר לה אבל פחד לדעת שלא יהיה לה
איכפת ושזה לא בעיה שלה כי הרי הוא זה שבגד והיא סתם אהבה עד
לאכזבה. לכן, הוא לא התקשר אליה למרות שהתגעגע אליה כמו שכפתור
מתגעגע לפרח נובל. הוא נתן לפרינס לאכול בונזו ואז כשנכנס
להתקלח צלצל הטלפון, הוא לבש את החלוק ויצא רוטן מהמקלחת. מי
עוד יתקשר אליו ברגע הכי לא נכון לפני המקלחת, אחותו הקטנה
דניאלה הייתה על הקו. היא דאגה לו מאוד כי הוא זה שעזר לה תמיד
ברגעיה הקשים ועכשיו היא צריכה שהוא יעזור לה לעבור את זה
למרות שהוא זה שבבעיה די גדולה. קולה בטלפון היה רוטט ודאגני
אבל חגי לא הקשיב לה ממש רק הנהן. לבסוף, נפנף אותה והלך
להתקלח. הוא נכנס למיטה והרגיש כמו חדש.
בבוקר הלך לדבר עם הרופא בשביל לקבוע תאריך לניתוח ולהתחלת
הטיפולים. הוא הגיע לבית חולים והלך לחדר הרופא. "אז ה-22
לאוקוטבר זה בסדר? תבוא ב-8, בסדר, וכדאי שגם משפחתך תבוא
בשביל תמיכה והכול".
הוא חזר הבייתה, הבוס שלו אמר לו להתקשר להודיע מה קורה אתו אז
האו התקשר וסיפר. הבוס שלו אמר לו שהוא יתמוך בו לאורך כל
הדרך- "הסרטן ימות מהר יותר ממהירות האור". זה מה שאמר לו
בטלפון.

ב-22 לאוקטובר הוא קם, אמו ואחותו באו אליו וביחד הלכו לבית
חולים, הכול נראה אפור- כחול שלא נגמר והוא הרגיש איך הכל הופך
לשחור. האחות השכיבה אותו על המיטה והזריקה לו סם הרדמה. הוא
חלם חלום בו טליה נכנסת לבית, והוא יושב על הכורסה ועליו יושב
ילד קטן ושניהם מחייכים, כשהתעורר הוא הרגיש את כל גופו כואב,
במיוחד בבטן. לאחר כמה דקות אמו ואחותו נכנסו וחיבקו אותו. הוא
הרגיש מעורפל מאוד, האחות ניכנסה כדי לבדוק מה שלומו, היא נתנה
לו זריקה שעזרה לכאב. אח"כ הם ישבו שלשותם ודיברו וחיכו לרופא
לראות מה הוא יגיד. כשנכנס חגי ניסה לראות לפי הבעת פניו מה
הוא הולך להגיד אבל הוא לא הצליח. לבסוף הרופא אמר שכנראה
הניתוח הצליח ואחרי טיפולים של בערך חצי שנה הוא אמור לחזור
לעצמו. הוא  הרגיש כאילו אבן נגולה מבטנו וכל הפרפרים עפו
איתה, הוא שמח כי הייתה לו תקווה שאולי תהיה שנה הבאה.
אחותו ואמו היו צריכות ללכת כי נגמר שעת ביקור חולים אז הן
הלכו ואיחלו לו מירב ההחלמה, אז הוא הלך לישון, הוא לא חלם על
כלום הוא רק ראה חור שחור ענק...
הוא התעורר בבהלה, הוא ראה מולו דמות מוכרת כלשהי, כשהדמות
התבהרה הוא הבין שזו טליה, איך היא גילתה שהוא בבית חולים הוא
לא ידע אבל היא חייכה את חיוך המלאך התמידי שלה, היא אחזה חזק
בידו, הוא חייך אליה בחזרה. המשפט הראשון שאמרה "אני בהריון,
ואתה האבא, בטוח". בהחלה חגי היה מופתע אבל הוא שמח.
לאחר חצי שנה השיער שנפל חזר והוא התחתן עם טליה וגם נולד להם
ילד חייכן כמהו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מוקצה!!!




הצו הרבני החדש
לגבי במה חדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/6/02 16:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיה צ'רנו

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה