ליפמן קלי / שדות |
בשדה אני עומדת לבדי.
מרחוק חשה את מבטיו, הם מטיילים על גבי.
הוא כבר רחוק מכאן.
זה רק דמיון.
בשדה אני עומדת לבדי,
מחכה שהוא יבוא ויחבק אותי.
ללכת אז אמרתי לו, לצאת.
בשדה אני עומדת לבדי, מבקשת שלא ייחס משקל להחלטתי.
זו הרוח שעולה בשערי,
מלחשת שנשארתי לחיות עם זו החלטתי,
מלחשת שנשארתי עם עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|