העשור בו הייתי ילד הביא אלי זקנה בקיצו,
העשור שבא בתקווה, הולך מעת עולם בו אין עוד ילדים.
חלקם נכתשו בשדות האימה,
נלעסו בתמצית חלום בלהות,
שבו כסופי שיער מגיחות בודדות,
שבו לחיות אחר מותם בין הנידונים לכליה.

ומה תדעו אתם על אהבה אמיתית?

ייסורי לילות בוערים, קינת פגזים מתרסקים,
כל כדור שורק, מותיר בכם אגרוף קפוץ,
ואתם זקנתם על דם ועל פחד ועל קבורה.

ומה תדעו אתם על אהבה אמיתית?

אתם באתם שלמים תחת חגור,
אדוני אומץ באתם,
באתם צעירים מלהרוג.
נסוגתם, מותירים את מתיכם,
מותירים את מתיכם להרוות מוצבים במי חיים.
אתם אשר זקנתם עם כל כדור וסירנה ואימת מוות.

אתם לא תדעו דבר על אהבה אמיתית.

אך מדוע זה אני בלא לירות כדור על אדם,
מדוע זקנתי מכם עד מאוד?