אתמול פוטרתי. ככה סתם. לאחר שנה וחצי בתור אחד הסטטיסטיקאים
הטובים בארץ, בא אלי המנכ"ל, טפח לי על השכם, סנן "על טעויות
צריך לשלם" ומחביא חצי חיוך, לחץ לי את היד וליווה אותי החוצה.
איך שראיתי את הנתונים ידעתי שאכלתי אותה. כל מי שיש לו חצי
מושג בכדורסל יודע שנדב הנפלד לא זורק שלשות, ולכן אין חצי
סיכוי שיחטיא אחת. סיום מושלם ליום מושלם.
בבוקר היה לי מבחן במתמטיקה. ואני עם הגב הכואב שלי לא הצלחתי
להתרכז בשאלות. הלך חרא. אחר כך המורה לאנגלית תפסה אותי בלי
שיעורים, פעם ראשונה אחרי שנתיים שלא אני ולא אף אחד אחר בכיתה
לא עשה משהו. בשלוש וחצי אני חוזר הביתה סחוט ושפוך.
בארוחת צהרים השניצל היה קר. בשלוש החלה הפסקת חשמל, ואין לי
מה לעשות. אז אוכלים שניצל קר. לא הספקתי לבלוע, ואמא סוחבת
אותי לקנות מכנסיים. עכשיו, אין לי בעיה לקנות מכנסיים, רק שלי
ולאימא שלי יש תפיסות שונות לגבי מהם מכנסיים ראויים. היא ישר
שואלת את המוכרת מה לובשים הילדים בימינו, ואני רק מחפש משהו
נוח, שאפשר לרוץ איתו, ולקחת לבית ספר. היום נכנעתי. סביר
להניח שזה בגלל העייפות. הצלחתי עוד להחליט על הצבע, וגם
שכנעתי את אימא לקנות זוג אחר, כמו שאני אוהב.
בערב היה לי משחק חשוב. סך הכול זו הייתה עבודה טובה. פעם
בשבועיים אני צופה במשחק כדורסל מהפארקט, יושב ליד לפטופ,
ומקליד את מה שהבן של המנכ"ל אומר. כל מה שצריך זו תוכנה יעילה
ומישהו שיסתכל על המשחק ויזהה את המהלכים. כדי לא לשלם גם לאיש
נוסף, שכנעו אותי ללמד את הבן של המנכ"ל את התפקיד, שיהיה גם
מי שיחליף אותי כשאחלה.
המשחק היה מצולם, כיאה למשחק בו מכבי באה לבקר בעיר קטנה. גם
הטלוויזיה הארצית הייתה, כי אחרת לא תהיה לה הזדמנות נוספת
לצלם את הקבוצה הנאבקת בתחתית. אולי בגלל זה באתי עם המכנסיים
החדשות.
לטלוויזיה יש סטטיסטיקאים משלהם אבל הם טובים רק לזמן משחק, מה
שאני עשיתי יותר מפורט ונכנס לעיתוני הבוקר. עונה וחצי ואף לא
פעם אחת היה רשום בריבוע הקטן מאיפה ידעו העיתונאים כמה
אסיסטים יש לשחקן הספסל.
המשחק היה טוב.
אחרי המשחק, יצא לי לראות העתק של הדף. כבר נשלח בפקס לכל
הארץ. ואז אחד מהעיתונאים, שאח שלו היה מאמן שלי כשהייתי
ביסודי, מסתכל עלי ואומר: "מה קרה לך היום?" ואז ראיתי.
מה שקרה הוא שמרוב שהמכנסיים החדשות גירדו לי בביצים, סמכתי על
הבן של המנכ"ל שיספר לי מה קורה, ואני אקליד בין גירוד לגירוד.
למחרת גם סיפרו לי שכל הארץ ראתה אותי מגרבץ ברקע כשפארקר דופק
דאנק משהו בנזונה על הראש של בן דוד של חבר שלי. עם המזל שלי
זה יהיה גם מהלך העונה.