בלב זועק אנו מביטים
בשמיים שחורים זרועי הכוכבים,
עדיין קטנים ויודעים כה מעט
ועם זאת נלקחים אחד אחד.
פחד נשקף בעינינו ואנו,
זועקים לאלוה שיציל אותנו.
תחת שמי הכוכבים שמעלינו
אנו לא יותר מאשר החול שלרגלנו,
מציאות קורסת כאילו לא הייתה,
את מקומה תופסת הדממה השלווה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|