עידן סימון / מילים גנובות |
הכל בחיי נשמע כמו מילים גנובות
שהסרט אמר
או שהדף שורר
מעל ראשי אין ענן בודד, רק בטון
ואין דרך שקוראת לי לקום מכיסא הנדנדה
ואת, מביטה בי
ואני, כותב-מעתיק
ומבטך בי כמבט השוחט בסכין אהובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|