את כוס הוודקה הראשונה שלי שתיתי כשהייתי בת 15. ניסתי להרשים
את חבר שלי דאז. הוא לא התרשם. מיותר לומר שהוא אפילו התאכזב.
הוא הסתכל עלי דומם, אבל איפה שהוא, יכולתי לראות שהוא
מאוכזב.
הוא כזה ילד טוב ואני כזות ילדה רעה. התפתלתי על המיטה
ונישקתי אותו. "אני ילדה רעה, אני כל כך רעה. תלמד אותי להיות
טובה."
"את שיכורה"
"לא אני פשוט רעה"
הוא נישק אותי חזק, כמעט קרע לי את השפתיים.
"אני בתולה, אתה יודע...(?)"
"אני מתאר לעצמי..."
"לא. אתה יודע. הנה תרגיש" שמתי את היד שלו על המצח שלי.
":אתה מרגיש? אני בתולה"
הוא צחק קצת והמשיך לנשק. לפה שלי היה ריח של קליניקה של רופא
שיניים אבל זה כנראה לא היה ממש איכפת לו.
"ואתה?"
העפתי אותו בפתאומיות עם בעיטה ממני והתישבתי מולו.
"לא"
הבטתי בו. ואני לא יודעת למה אבל פתאום זלגו לי דמעות
מהעניים.
"שכבת עם יערה?"- "עשיתי טעות"
"שכבת עם אוסנת?"- "גם את הטעות הזאת עשיתי"
הדמעות שהתחילו לרדת לי קודם מהעניים התחילו לצאת לי גם מהאף
ורצתי לשרותים לקחת נייר. הוא נשאר בחדר שלי על המיטה מביט
במראה שהייתה תלויה על הקיר. כשחזתי הוא עשה שכיבות שמיכה על
הריצפה. הוא עוד שבוע מתגייס ואני מסיימת כיתה ט'. התישבתי
עליו והתחלתי לצחוק. הוא ניסה לדגדג אותי ונשך לי את האוזן.
אני התחלתי לזרוק עליו בובות, כשהוא ניסה לספר לי על איך זה
כשיש לך רשיון ואתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה בלי לתת דין
וחשבון לאף אחד.
אחרי חודש שכבתי איתו.
אחרי שנה הוא עזב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.