"בואי תחזרי כבר" , אני קורא לה מרחוק, צועק בטירוף , והיא
בשלה , הולכת. הידיים בכיסים , הראש זקוף והתחת , או התחת
האלוהי שלה , מסתכל בי ברשעות , כאילו אומר "לפה אתה לא נכנס
יותר.." , "לאאאאאא ..." , התחלתי לדלוק אחריה , כמו זאב .
רצתי מהר ונעמדתי מולה ,
"רגע , לפחות תקשיבי למה שיש לי להגיד ?!?" ,
"לא" .
מה לא ? אני חושב , זהו ? ככה מוחקים 3 שנים ? ב"לא" פשוט כ"כ
?
"לא" , היא חזרה על עצמה והלכה.
נגמרו ימי ההוללות.
הפסיכולוגית אומרת שיש לי פחד נטישה , ואני מתפקע מצחוק.
"באמת?" אני אומר לה , חצי בחיוך חצי בכעס.
"ולמה את חושבת שאני משלם לך משכורת חודשית של סיני בשעה ?
ברור שאני מפחד."
ופתאום מתבהרים לי מיליון דברים בראש , כמו שמופיעה קשת בענן.
כבר קמתי מהספה ורציתי ללכת , אבל החלטתי שלא .
אולי ייצא מזה משהו בסוף. ואני קולט שבזווית העין היא רואה
אותי ,
"תברח , כמו כולם." , היא אומרת .
ואני שואל את עצמי מתי בדיוק החלפנו תפקידים?
היא מדברת איתי על בריחה?
"טוב ,אמרתי לה יאללה נמשיך".
והמחשבות שלי רצות , רצות כל כך רחוק , עד שאפילו על ההליכון
בחדר כושר אני לא חושב שרצתי כ"כ מהר.
"נו ?" ,היא שואלת , "אתה מעוניין לפתוח את הנושא?"
אני מעוניין לפתוח דברים אחרים. גיחכתי לעצמי.
"אין לי פחד נטישה מאנשים , יש לי פחד נטישה מאהבה . 3 שנים
וזונה הלכה , 3 שנים , את קולטת , יכלתי לעשות עוד תואר. "
"נכון , וזה אולי נראה לך בזבוז זמן , אבל תחשוב על מה
שהשגת".
"מה? מין אוראלי מצויין + כאב לב ? , ביי " , אמרתי קמתי
והלכתי.
לא בהכרח בסדר הזה.
הגעתי הבייתה , והחלטתי להתקשר אליה , לא יכולתי להחזיק את
עצמי יותר , כל הזמן הזה הייתי חזק , ועכשיו החלטתי להישבר.
כמו ילד. עשיתי בדיקת מלאי בשכל , ספרתי משפטים להגיד ,
זכרונות להזכיר , את כל התחמושת הכבדה הוצאתי. הדמעות היו כבר
מוכנות .
פתאום זה הגיע , כבר החזקתי את השפורפרת ביד , הכל היה מוכן ,
ופתאום כל הדברים התחילו להתבהר , הבוז שאני רוחש לעצמי ,
הבדידות שלי , חוסר הביטחון , הצורך לשלוט .
ואז התחלתי לבכות , לא דמעות קטנות כאלה , מהסוג שהיא בכתה ,
אלא מבול . מבול שרק ההוא למעלה יודע להוריד , נפלתי לריצפה
אין לי מושג איך אבל נגמר לי הכוח.
מה בסה"כ רציתי ? אותך ? זה הרבה לבקש ? . "בת זונה " סיננתי
בבכי . "כלבה".
הרמתי את עצמי בכוח מהריצפה , תוך כדי שינון ש"יהיה בסדר" ,
"יש עוד הרבה דגים בים" , וכהנה וכהנה.
מדהים איך אנחנו אוכלים את כל המנטרות הקבועות האלה. הכל
בולשיט.
יש חיים אחרי המוות. אין אחריה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.